חיקוקי קורונה

 לשאלות בתחום, אנא צרו קשר עם עו״ד טל גנדלמן, שותף במחלקת משפט מנהלי במשרדנו - tgendelman@nblaw.com

מה קובע חוק למתן שירותים חיוניים מרחוק (נגיף קורונה החדש – הוראת שעה), התש"ף-2020? עדכון מיום 30.8.2020

במטרה לאפשר את המשך הספקתם של שירותים חיוניים לציבור בתקופת הקורונה, ובפרט שירותים שנועד לשמור על בטחונו התעסוקתי, הכלכלי או הסוציאלי, נחקק חוק חדש המאפשר לרשויות המדינה וגופים ציבוריים אחרים להעניק לציבור שירותים אלה מרחוק. חוק למתן שירותים חיוניים מרחוק (נגיף קורונה החדש – הוראת שעה), התש"ף-2020 מבקש למלא לקונה חקיקתית לגבי שירותים שהספקתם מרחוק טרם הוסדרה בחוק, כך שנדרש הסדר לעניין זה על מנת לאפשר סטייה מהוראות חיקוק שונות בהן קבועים הסדרים ביחס לאופן מתן השירותים, ולהרחיב את רשימת הגופים הציבוריים שיוכלו לעשות כן. החוק חל על כל משרדי הממשלה, לרבות יחידותיהם ויחידות הסמך שלהם; תאגידים שהוקמו בחוק; חברות ממשלתיות וחברות בת ממשלתיות.

רשימת השירותים החיוניים נקובה בתוספת לחוק והיא כוללת שורה ארוכה של פעולות הנעשות מול גופים ציבוריים רלוונטיים כגון: רשם האגודות השיתופיות; רשם החברות; רשם המקרקעין; המפקח על רישום המקרקעין; האפוטרופוס הכללי; הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי; לשכת הוצאה לפועל; רשם המשכונות; הרשם לענייני ירושה; ועוד.

רשימת הפעולות שלגביהן עשויים להיקבע הסדרים ביחס למתן "שירות מרחוק" כוללת, בין היתר,  הגשת בקשה לרישום אגודה שיתופית; אימות מסמכים והגשת בקשות ומסמכים מקוונים לרשם החברות; רישום משכון; הגשת בקשה לרישום מפלגה; פעולות שונות בנוגע לייפוי כח מתמשך; הפקדת צוואה; עשיית צוואה בפני רשות; הגשת בקשה לצו ירושה או צו קיום צוואה; הגשת תביעות חוב בידי נושה או עובד שאינם מיוצגים; בקשה למינוי מנהל עיזבון; רישום חכירה, מכר ומשכנתא.

החוק מורה כי אם במסגרת תקופת החירום שהוכרזה בעקבות נגיף הקורונה שוכנע השר הרלוונטי שלא ניתן להעניק שירות חיוני מסוים או שהוא לא נגיש לציבור במידה מספקת בשל מצב החירום, רשאי הוא לקבוע כי הגוף הציבורי יוכל לתת את השירות כשירות מרחוק. זאת, בתנאי שאין במתן שירות מרחוק כדי לפגוע בתכלית העומדת בבסיס אופן מתן השירות החיוני, ובכלל זאת השפעת מתן השירות מרחוק על צדדים שלישיים, על מהימנות מסמכים או על דיני ראיות, ולאחר שנקט אמצעים להקטנת סיכונים הכרוכים במתן שירות מרחוק, ובכלל זאת הגנת סייבר, הזדהות בטוחה ואבטחת מידע. יש להתחשב גם במקבלי שירות שעשוי להיות להם קושי לעשות שימוש בשירות מרחוק, ובכלל זאת אנשים עם מוגבלות. על השר לוודא כי לא נפגעות במסגרת זו גמירות דעתו של אדם; אימות זהות של אדם; מהימנותו של תהליך מתן השירות; מהימנותו של מידע העובר אגב מתן השירות. במידה והוראות חיקוק מורות כיצד יש לתת שירות חיוני, רשאי הגורם האחראי לחוק (כגון השר הרלוונטי) לקבוע כי גוף ציבורי רשאי לסטות מההוראות הללו כדי לספק את השירות מרחוק.

מהם עיקרי חוק הקורונה החדש ("חוק הקורונה הגדול")?

(עדכון אחרון: 17.8.2020)

ביום-23.7.2020 נכנס לתוקפו חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף קורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020. החוק מסמיך את הממשלה להכריז על מצב חירום בשל נגיף הקורונה למשך 45 ימים, וההכרזה ניתנת להארכה (ב-60 ימים בכל פעם) בכפוף למנגנון הקבוע בחוק, המשלב היוועצות עם משרד הבריאות ומחייב את אישור ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת. הסמכויות הנתונות לממשלה מכוח חוק זה תקפות בכפוף להכרזה על מצב חירום קורונה כאמור. 

 

הכרזה על מצב חירום כאמור ניתנת לביטול על ידי הכנסת, בכפוף לקבלת המלצה על כך מאת ועדת חוק, חוקה ומשפט (או ועדה אחרת, אם הוקמה לשם כך), ועל בסיס בקשה של 30 חברי כנסת לפחות.  


בתקופה שבה תקפה ההכרזה על מצב חירום כאמור, הממשלה מוסמכת, אם היא שוכנעה כי הדבר דרוש לשם מניעת הדבקה וצמצום התפשטות הנגיף, להתקין תקנות להגבלת פעילויות מהסוגים והתחומים המפורטים בחוק. הכוונה היא להגבלות על פעילויות המבוצעות במרחב הפרטי; הגבלות על פעילויות במרחב הציבורי; הגבלות על בתי עסק, מקומות עבודה, מקומות הפתוחים לציבור ומקומות שניתנים בהם שירותים; הגבלת פעילות על מוסדות חינוך ורווחה; הגבלות פעילות בתחום התחבורה. 


בחוק פורטו סוגים שונים של מגבלות רלוונטיות לפי תחומי הפעילות השונים, דוגמת א. הגבלת פעילות במרחב הפרטי, שעניינה בקביעת הגבלות על התקהלות בני אדם או על כניסה של אדם למקום מגוריו של אחר וכן, למשל, קביעת תנאים לשימוש ברכב, מספר הנוסעים בו ומרחק הישיבה ביניהם; הגבלת פעילות במרחב הציבורי, הכוללת הגבלות על יציאה ממקום מגורים או שהייה במרחב הציבורי, שמירת מרחק במרחב הציבורי בין בני אדם, ב. הגבלת התקהלות בני אדם במרחב הציבורי, הגבלה על פתיחה של מתקני ספורט, חופים, גני שעשועים, פארקים וכיוצא בזה; ג. הגבלה בבתי עסק, מקומות עבודה ובמקומות הפתוחים לציבור, דוגמת הגבלות על שעות פתיחה של עסקים, איסור פתיחת עסקים ששהה בהם אדם נושא נגיף קורונה, הגבלה על מספר שוהים בעסקים, חובת בדיקת תסמינים לנכנסים למקום עסק ותנאים להבטחת היגיינה וכן עניינים נוספים שהתווספו בתיקון לחוק מיום 17.8.2020: חובת גורם אחראי לנהל ולהעביר למשרד הבריאות רשימות פרטי לקוחות, עובדים וכו' המבקרים בעסק לשם העברתה למשרד הבריאות לצורך עריכת חקירה אפידמיולוגית; חובת מבקר בעסק למסור מספר טלפון בעת הכניסה לעסק, למטרת עריכת חקירה אפידמיולוגית ועוד; ד. הגבלת פעילות בתחום התחבורה, כגון הגבלה על הפעלה של תחבורה ציבורית, לרבות מועדי הפעלה ומספר השוהים בהן, תנאים לעניין שמירת מרחק בין השוהים בתחבורה ציבורית, תנאים להבטחת היגיינה, הגבלות על הפעלת כלי טיס, שדות תעופה ומנחתים, כלי שיט ונמלים, וכן עניינים נוספים שהתווספו על פי התיקון לחוק מיום 17.8.2020: חובת מפעיל של כלי תחבורה יבשתית, כלי שיט או טיס, לנהל ולמסור רשימות של נוסעים, עובדים ומבקרים לשם העברתה למשרד הבריאות למטרת עריכת חקירה אפידמיולוגית ועוד.   

בתיקון לחוק שהתקבל ביום 17.8.2020, נוספו הוראות בשני תחומים נוספים שעד לתיקון נכללו במסגרת תקנות שעת חירום פרטניות:

א.  הוראות לענין חובת בידוד בית: הוראות לענין זה נקבעו עד לתיקון לחוק במסגרת החוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (בידוד במקום לבידוד מטעם המדינה), תש"ף - 2020, שתקפן פג ביום 17.8.2020. הוראות אלו כוללות בין היתר חובת כניסה לבידוד של אדם שנכנס לישראל; סמכות רופא להורות לאדם החייב בבידוד לשהות במקום לבידוד מטעם המדינה, קביעת אחריות פלילית למפרי בידוד מטעם המדינה, ועוד.

 

ב. צווי סגירה מינהליים - הוראות לעניין זה נקבעו עד לתיקון לחוק במסגרת תקנות שעת חירום חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (צווי סגירה מינהליים) (הוראת שעה), תש"ף-2020 (ר' פרסום בעמוד זה מיום 2.7.2020). ההוראות כוללות צווי סגירה משני סוגים עיקריים, בהתאם לרמת החומרה של ההפרות שבעטיין הוא הוצא:

 

  1. צו סגירה בשל הפרה של אחת מן ההוראות הפרטניות הכלולות בחוק בעניין הגבלת פעילות בבתי עסק ומקומות הפתוחים לציבור (למעט בתי תפילה, מוסדות חינוך);

2. צו סגירה בשל "הפרה מהותית" או "מספר הפרות" של ההוראות הקיימות בחוק הגבלת פעילות או בפקודת בריאות העם, ושבעטיין קם חשש משמעותי להדבקה באותו מקום בנגיף קורונה

בחוק נקבע כי תקנות שיוצאו להגבלת פעילות כאמור יעמדו בתוקפן ל-14 או 28 ימים (בהתאם לסוג התקנה), אך ניתן להאריכן. כניסה לתוקפן של תקנות להגבלת פעילות מותנית באישור של  אחת מוועדות הכנסת הרלוונטיות כנקוב בחוק ולפי העניין. ועדת הכנסת הרלוונטית רשאית לאשר, לבטל או לשנות את התקנות שהובאו לאישורה בתוך 24 שעות, והן ייכנסו לתוקפן, ככל שאושרו, במועד פרסומן ברשומות סמוך לאחר מכן. עם זאת, על פי החוק, הממשלה תוכל לקבוע כי חלק מהתקנות הוא בנושאים דחופים, ותקנות אלה ייכנסו לתוקף אף ללא אישור ועדת הכנסת. במקרה כזה, הוועדה תוכל לבטל את התקנות הדחופות שהותקנו בתוך שבוע עד שבועיים (ולאחר שהתקנות נכנסו לתוקף).


לפי החוק, ועדת שרים מיוחדת מוסמכת להכריז על אזור במדינה כאזור מוגבל, ולהטיל עליו מגבלות שונות, כולל כניסה ויציאה מן האזור. כמו כן, הממשלה מוסמכת לקבוע כי הפרת התקנות היא עבירת קנס או עבירה מנהלית שבצדה קנס שאין עמה רישום פלילי. החוק קובע את רשימת הגורמים המוסמכים להטיל קנסות מנהליים, ובכלל זאת שוטר, עובד מדינה שהוא מפקח מוסמך ועובד רשות מקומית מוסמך. החוק כולל הוראות בעניין אכיפת התקנות. 


עוד קובע החוק כי הממשלה תפרסם את עיקרי התקנות המגבילות לציבור באופן בהיר, נגיש ומרוכז, הכולל את עיקרי ההגבלות, עיקרי העבירות וסכומי הקנסות. 

מה קובע חוק צווי סגירה מנהליים?

(עדכון: תוקף החוג פג ביום 10.8.2020. תחום זה התווסף ל"חוק הקורונה הגדול", ר' פרסום למעלה).

בתאריך 2.7.2020 נכנס לתוקפו חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (צווי סגירה מינהליים)(הוראת שעה), התש"ף-2020. 


החוק הוא כלי להוצאה של צווי סגירה מינהליים למקומות ועסקים הפתוחים לציבור ושפועלים בניגוד להוראות החקיקה השונות למניעת התפשטות מגיפת הקורונה. 


החוק מונה צווי סגירה משני סוגים עיקריים, בהתאם לרמת החומרה של ההפרות שבעטיין הוא הוצא:


א.    סוג ראשון: צו סגירה בשל הפרה של אחת מן ההוראות הפרטניות שבחקיקת הקורונה הקיימת: 


(1)    פתיחת מקום לציבור בניגוד להוראות האוסרות כן בתקנות שעת חירום (התמודדות עם נגיף קורונה החדש - הגבלת פעילות). לדוגמה: נכון למועד קבלת החוק אסורים בפתיחה מקומות לציבור, כגון דיסקוטק, פארק מים, בית מרחץ, פארק שעשועים, לונה פארק, מיתקני שעשועים, או מקום או עסק המקיים יריד;


(2)     צו סגירה אם מספר השוהים במקום חורג במידה ניכרת מההוראות הקיימות בתקנות שעת חירום (הגבלת פעילות). לדוגמה, בתקנות הגבלת הפעילות, נכון למועד זה, נקבע כי בכל עת לא ישהו אנשים באזור הפתוח לקהל, למעט החניון, ביחס של יותר מאדם אחד לכל 7 מטרים רבועים;


(3)     צו סגירה אם האחראי על המקום הפר במידה ניכרת את חובתו להבטיח כי העובדים במקום יעטו עליהם מסכה, בהתאם להוראות פקודת בריאות העם, 1940. 


ב.    סוג שני: צו סגירה בשל "הפרה מהותית" או "מספר הפרות" של ההוראות הקיימות בחוק הגבלת פעילות או בפקודת בריאות העם, ושבעטיין קם חשש משמעותי להדבקה באותו מקום בנגיף קורונה.

 
הסמכות להוצאת הצווים  על פי החוק הוקנתה ל"גורם מורשה", המוגדר בחוק כאחד מאלה:


1. ראש הרשות המקומית שבתחומה נמצא המקום 2. קצין משטרה בדרגת סגן־ניצב ומעלה 3. רופא מחוזי. עם זאת, צו מהסוג השני (לעיל) יכול שיוצא על ידי ראש ראשות מקומית רק אם נלווית לכך המלצה של רופא מחוזי. 


החוק מונה שיקולים אותם יש לקחת בחשבון טרם הוצאת צו סגירה מינהלי, ובין היתר: חיוניות המקום לציבור; האפשרות לתקן את הליקוי בתוך זמן סביר בלא להזדקק לצו הסגירה; הפרות קודמות של הוראות רלוונטיות בנוגע לפעילות במקום; האפשרות לנקוט באמצעי אכיפה אחרים כדוגמת קנס מינהלי קצוב, הקבוע בתקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – אכיפה), התש״ף–2020. 


החוק קובע כי ככל שלא תוקן הליקוי שבשלו ניתן הצו, ניתן לחזור ולהאריך את צו הסגירה, בכל פעם בשבעה ימים נוספים, ובלבד שתקופתו הכוללת של הצו לא תעלה על 14 ימים מיום נתינתו. 


לאחר קבלת צו סגירה מנהלי יש לסגור את המקום לציבור בתוך 24 שעות, אלא אם הורה הגורם המוסמך על סגירה מיידית. תוקפו של צו סגירה מנהלי מוגבל לעד 7 ימים מיום מתן הצו, וניתן להגיש לגביו בקשה לעיון חוזר, השגה, ובמקרים המתאימים גם לעתור, לאחר החלטה בהשגה, לבית משפט שלום. 

מהן "תקנות לשעת חירום"?

במסגרת המאבק נגד התפשטות הקורונה, אישרה הממשלה במהלך הימים האחרונים שורה של תקנות לשעת חירום, בעניינים שונים. סמכותה של הממשלה להתקין תקנות לשעת חירום (אשר אינן מצריכות את אישור הכנסת כתנאי לכניסתן לתוקף), קיימת לפי חוק יסוד: הממשלה. בסעיף 39 לחוק היסוד נקבע כי "במצב חירום רשאית הממשלה להתקין תקנות שעת חירום כדי להגן על המדינה, ביטחון הציבור וקיום האספקה והשירותים החיוניים". בהתאם לחוק היסוד, תקנות שעת חירום כוחן יפה לשנות כל חוק, להפקיע זמנית את תוקפו או לקבוע בו תנאים, והכל זולת אם אין הוראה אחרת בחוק.

מהן התקנות לשעת חירום שהותקנו בנוגע להוראות (צווים) שהוצאו ע"י משרד הבריאות?

ממשלת ישראל התקינה ביום 15.3.2020 את תקנות שעת חירום (אכיפת צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה), התש"ף-2020. התקנות קובעות סנקציות פליליות ומינהליות בגין הפרה של צווים מסוימים שפורסמו על ידי שר הבריאות שעניינם בהתמודדות עם נגיף הקורונה. 

פקודת בריאות העם, 1940, מסמיכה את שר הבריאות להתקין תקנות או לפרסם צווים במצב שבו "מרחפת על ישראל או חלק ממנה סכנת התפשטות של מחלה" שהוכרזה על ידי השר כ"מחלקה מידבקת מסוכנת" (או במצב שבו ישראל נגועה במחלה כזאת). ואכן, ביום 27.1.20  הכריז שר הבריאות כי המחלה הנגרמת על ידי "נגיף הקורונה החדש 2019" היא מחלה מידבקת מסוכנת וכי קיימת בעטיה סכנה חמורה לבריאות הציבור.

מהם הצווים שהוצאו על ידי משרד הבריאות בענין ההתמודדות עם נגיף הקורונה?  

מתוקף סמכותו של שר הבריאות, במהלך הימים האחרונים הוצאו על ידי מנכ"ל משרד הבריאות צווים בענינים שונים הנוגעים להתמודדות עם הסכנות הגלומות בהתפשטות הנגיף. במסגרת הצווים ניתנו סמכויות אכיפה לגורמי ביצוע, בהן:

הגבלה על פעילות במוסדות חינוך - בהתאם לצו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) הגבלת פעילות מוסדות חינוך (הוראת שעה), התש"ף-2020, עד ליום 18.4.2020 לא תתקיים כל פעילות במוסדות החינוך (למעט חריגים), ובכלל זה בתי הספר היסודיים והעל יסודיים, גני ילדים, מוסדות על תיכוניים, מוסדות החינוך המיוחד, פנימיות ועוד.

חובת בידוד בבתי חולים - צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות), מורה כי אדם החולה בקורונה (נמצא חיובי לבדיקת הנגיף) או חשוד ככזה, ישהה בבידוד בבית חולים, אם רופא הורה כי אדם כאמור ישהה בבית חולים, בתנאים ולתקופה כפי שיורה לו הרופא. 

עוד נקבע בצו כי אם סירב אדם לפעול בהתאם להוראות הרופא לשהיה בבידוד בבית חולים, יפעל מאבטח של בית החולים לבקשת איש צוות רפואי לאכיפת הבידוד ולעיכוב של אותו אדם, תוך שימוש בכוח סביר הנדרש בנסיבות הענין עד הגעת שוטר.

חובת בידוד בית - צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) קובע הסדרים ביחס לחובת "אדם המצוי בבידוד" (לרבות אדם שחזר מחו"ל; אדם שהיה במגע הדוק עם חולה שנמצא חיובי לנגיף הקורונה) לשהות בבידוד ביתי. הצו אוסר יציאה ממקום הבידוד למעט באישור גורם רפואי בכיר. 

איסור התכנסויות והגבלת פעילויות בילוי ופנאי: צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) אוסר על קיום התכנסויות בינלאומיות בישראל. בנוסף, הצו אוסר על התקהלות מאורגנת בהשתתפות 10 אנשים ומעלה באולם אחד (לרבות לצורך תפילה) וכן מורה על חובת שמירה של מרחק של 2 מטרים בין שוהים במתחם אחד במקום עבודה, מקומות לממכר מזון, בתי מרקחת ועוד. הצו אוסר בנוסף קיום ארועי ספורט וכן נאסרה פעילות קניונים, ברים, פאבים, מסעדות, אולמות ארועים, מכוני כושר ועוד.

מהן סמכויות האכיפה של הצווים שהוצאו על ידי משרד הבריאות מכח תקנות שעת חירום?

תקנות שעת חירום (אכיפת צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה)), התש"ף-2020 מעניקות למשטרת ישראל סמכויות להורות על התפזרות של התקהלות או של התכנסות בינלאומית, שנעשות בניגוד לצו, לרבות שימוש בכח סביר לשם פיזור ההתקהלות.

כן נקבעה בתקנות סנקציה פלילית (עד 6 חודשי מאסר) בגין הפרה של איסור היציאה מבידוד ביתי ללא אישור רופא מחוזי וכן בגין הפרה של החובה החלה מכח הצו על אדם החשוד כחולה, אדם שחזר מחו"ל וכיוצא בזה, לדווח למשרד הבריאות על קיום הוראות החוק, מועד הגעתו לישראל, מיקומו ועוד.

בנוסף, נקבע כי שוטר, מפקח, פקח עירוני או עובד של רשות מקומית שהוסמכו לכך, רשאים להטיל קנס מינהלי קצוב בגין הפרה של ההוראה האוסרת על יציאה מבידוד בלא אישור של גורם רפואי מוסמך ושל ההוראה המחייבת ציות להוראות שוטר בפיזור התקהלות או התכנסות.

באיזו מתכונת פועלים בתי המשפט, לשכות ההוצאה לפועל ובתי הדין לעבודה?

בהתאם לתקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין במצב חירום מיוחד) התשנ"א-1991, רשאי שר המשפטים להכריז על "מצב חירום מיוחד" בבתי המשפט ובלשכות ההוצאה לפועל, במצב שבו למשל יש חשש ממשי לפגיעה חמורה בבריאות הציבור. 
 
בתקופה בה יוכרז "מצב חירום מיוחד" פועלת מערכת בתי המשפט במתכונת מצומצמת ומתקיימים דיונים בעניינים המוגדרים בתקנות. 

ביום 15.3.20 הכריז שר המשפטים על "מצב חירום מיוחד" בבתי המשפט ובלשכות ההוצאה לפועל. בהתאם להחלטת השר כפי שהתעדכנה לאחרונה ביום 8.4.2020, מצב החירום המיוחד יעמוד בתקפו עד ליום 10.5.2020. ככלל, בתקופת מצב החירום המיוחד לא מתקיימים דיונים בעניינים שאינם דחופים או כאלו שהוגדרו בתקנות, ואולם רשאי נשיא בית המשפט או שופט שמינה, להורות כי דיון בענין שלא הוגדר בתקנות יש לקיימו בכל זאת. 
 
הודעת הנהלת בתי המשפט מיום 15.3.20 קבעה כי בנוסף לסוגי ההליכים הקבועים בתקנות שישמעו בתקופת "מצב חירום מיוחד", ישמעו סוגי ענינים נוספים.

ביום 27.4.2020 הודיעה הנהלת בתי המשפט כי החל מיום 3.5.2020 היא תחל  בשורת צעדים שמטרתם להגדיל בהדרגה את היקפי הפעילות של בתי המשפט ובתי הדין על דרך של הגדלת מספר הדיונים באולמות בתי המשפט, זאת נוכח ההנחיות העדכניות של משרד הבריאות ותיקונים שנעשו בדין, המשקפים הקלה מסויימת בהתייחס להנחיות ולהוראות הקודמות.  

על פי ההודעה, שמיעת הדיונים תורחב בשלב הראשון ב-20% לעומת היקף הדיונים שנשמעו עד כה ב"מצב החירום המיוחד". בנוסף, מועדי תחילת הדיון ייקבעו במרווחי זמן קבועים, על מנת לווסת את מספר הנוכחים בהיכלות המשפט לפי ההנחיות הנוגעות לשמירה על בריאות הציבור. כן נמסר כי נבחנת האפשרות לבטל את פגרת בתי המשפט, כולה או מקצתה, כדי לאפשר התמודדות אפקטיבית עם תוצאות המשבר.

הודעת מנהל בתי המשפט מיום 27.4.2020 קבעה כי בנוסף לסוגי ההליכים הקבועים בתקנות שישמעו בתקופת "מצב חירום מיוחד", ישמעו סוגי ענינים נוספים  (בהם כאלה שלא נקבעו עד להודעה העדכנית הנ"ל(, ולמשל: 

בבית המשפט העליון:
 
עתירות דחופות לבג"ץ; הליכי ערעור דחופים ⎯ פלילי ואזרחי; הליכים דחופים בפני דן יחיד.
 
בבתי המשפט המחוזיים: 
 
ענינים פליליים: ענינים שנקבע לגביהם כי יש לשמוע אותם בתקופת מצב החירום, צווי איסור פרסום, צווים לפי חוק האזנות סתר; בקשות לביטול פקודת מאסר עקב אי תשלום קנס; צוו פיקוח על עברייני מין; בקשה מטעם שירות המבחן ומטעם הממונה על עבודות שירות. 

ענינים אזרחיים: ערעורים שנקבע לגביהם כי יש לשמוע אותם בתקופת החירום; בקשות לסעדים זמניים; דיוני קדם משפט.

 

רשימת הענינים המלאה ניתנת לצפיה בקישורים שלהלן
 

קישורים:

תקנות שעת חירום - הארכת תוקף ודחיית מועדים לאישורים רגולטוריים

ביום 25.3.2020 קיבלה הממשלה את תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (הארכת תוקף ודחיית מועדים), התש"ף-2020

תקנות אלה מאריכות באופן אוטומטי בחודשיים ימים את תוקפו של כל "אישור רגולטורי", דהיינו אישור או רישיון הנדרש לפי חוק לצורך ביצוע פעילות או פעולה בידי אדם (לרבות אישור או רישיון כאמור הניתן לגבי מכשיר, שנתנה רשות ציבורית לאותו אדם) שמועד פקיעת תוקפו חל בתקופה שמיום 10.3.2020 ועד 10.5.202, אלא אם כן הותלה או בוטל לפני תום תקופת הדחייה לפי כל דין.

התקנות מבקשות לצמצם את האפשרות לפיה גופים עסקיים יוותרו ללא רישיון, אישור או היתר תקפים הדרושים להם מתוקף פעילותם, ובכך יחשפו לסנקציות הנקובות בחוק. בהתאם לתקנות, "אישור רגולטורי" הינו אחד מאלה: 

  1. אישור או רישיון הנדרש לפי חוק לצורך ביצוע פעילות או פעולה בידי אדם, לרבות אישור או רישיון כאמור הניתן לגבי מכשיר, שנתנה רשות ציבורית, לאותו אדם

  2. פטור מביצוע פעילות או פעולה, שנתנה רשות ציבורית לפי דין לאדם

  3. אישור המנוי בתוספת הראשונה (הכוונה לאישורים ספציפיים;

בתקנות נקבע כי הארכת תוקפו של "אישור רגולטורי" כאמור בתקנות, לא תחול על סוגים מסוימים של אישורים, הנקובים בתוספת השניה לתקנות אלה, וכדוגמת היתרים או אישורים שונים לפי חוק צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים(; היתרי הפעלה להפעלת כלי טיס בהפעלה מסחרית; אישור רגולטורי לפי חוק עבודת נשים; רישיון לגידול קנבוס לפי פקודת הסמים המסוכנים; ועוד.

התקנות כוללות הסדרים נוספים כגון: דחייה של מועדים שונים בהליכים להטלת עיצום כספי; והארכת מועדים לביצוע בדיקה תקופתית של מתקן גז. 

יצויין כי מתוקף תקנות שעת חירום הנ"ל, פירסמו משרדי ממשלה, רשויות וגופים ציבוריים שונים הודעות מפורטות בדבר סוגי האישורים הרגולטוריים הנכללים בתקנות ושיוארכו באופן אוטומטי. מומלץ לעקוב אחר פרסומי הרשויות באמצעות אתרי האינטרנט.

האם קיימות הגבלות מכח תקנות שעת חירום על כניסת מבקרים ועורכי דין לבתי מעצר ובתי סוהר?

תקנות שעת חירום (מניעת כניסת מבקרים ועורכי דין למקומות מעצר ובתי הסוהר), התש"ף-2020, הסמיכו את השר לביטחון פנים, במקרה שבו הוא סבור כי קיים חשש ממשי להדבקת אסירים, להכריז כי אין לאפשר כניסת מבקרים ועורכי דין למקומות מעצר ולבתי הסוהר, כדי למנוע הדבקת אסירים כאמור או למנוע המשך התפשטות של המחלה. 

ככל שהוכרז על ידי השר על מניעת כניסה של עורכי דין למקומות מעצר ובתי סוהר, לא תתאפשר כניסת עורכי דין לצורך מתן שירות מקצועי או לצורך פגישה והיוועצות עם אסירים או עצורים, וזאת חרף ההסדרים הקבועים לענין זה בפקודת בתי הסוהר ובחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים). עם זאת, התקנות קובעות כי אסיר יהיה זכאי להיוועץ בעורך דין בשיחה טלפונית ביחידות ובסודיות לשם קבלת שירות משפטי מקצועי, ביוזמתו או לבקשת עורך דינו. 

 

במקרים חריגים (למשל מפאת גילו של האסיר), יהיה נציב בתי הסוהר רשאי לאשר כניסת עורך דין או מבקר לבית הסוהר אם ראה צורך חיוני בכך.

מהן ההגבלות על זכויות עצורים מכח תקנות שעת חירום?

על פי חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), לא יצווה שופט על מעצרו של אדם, אלא אם כן שוכנע כי קיים חשד סביר שהאדם עבר עבירה שאיננה חטא, וכן כי מתקיימת אחת מהעילות הקבועות בחוק, למשל: קיים חשש ששחרור החשוד או אי מעצרו יביא לשיבוש הליכי משפט, להשפעה על עדים, להתחמקות מחקירה, או לסיכון בטחון הציבור. 

עתה, במסגרת תקנות שעת חירום (דיוני מעצרים), התש"ף-2020, נוספה הוראה המחייבת לשקול את חיוניות המעצר בהתחשב בסיכון להידבקות העצור בנגיף הקורונה בעת שהותו במעצר ובמצב הכליאה באותה עת.

 

עוד נקבע בתקנות כי ביחס לבקשות להארכת מעצרים, הללו יתקיימו מעתה בתקופת חלות התקנות שלא בנוכחות העצור אלא בהשתתפותו באמצעות מכשירים טכנולוגיים שיספק שירות בתי הסוהר להעברת קול ותמונה, והכול באופן שימזער, ככל האפשר, את הפגיעה בעצור בשל כך שהדיון מתקיים שלא בנוכחותו. 

באשר לעצורים שחלה עליהם חובת בידוד, נקבע בתקנות כי יראו בהם כמי שאינם מסוגלים להשתתף בדיון מפאת מצב בריאותם, על פי חוק המעצרים. דהיינו, במקרה זה, יתקיים הדיון בנוכחות סניגורו של העצור, ואם אינו מיוצג, ימנה לו השופט סניגור. ואולם, אם תמה תקופת הבידוד ולא תמה תקופת המעצר, רשאי החשוד לדרוש דיון חוזר במעצרו.

לשאלות נוספות, הנכם מוזמנים לפנות אלינו

 .האמור הוא בגדר סקירה כללית ואינו ייעוץ משפטי. לייעוץ משפטי הנכם מוזמנים לפנות למומחה התחום המצויין בעמוד הייעודי

התכנים באתר זה מקוריים ומוגנים בזכויות יוצרים. כל הזכויות שמורות לנשיץ ברנדס אמיר ושות׳, עדכון אחרון 15.07.2020. כפוף לתנאי השימוש באתר