מכרזים

המלצות למזמינים ולוועדות מכרזים

ככל שניתן, כדאי ורצוי להמשיך לנהל מכרזים אשר נמצאים בעיצומם, על מנת שלא לפגוע ברציפות ההליך. לעניין זה, מומלץ לוועדות מכרזים לגלות גמישות גבוהה יותר בכל הקשור לחובות טכניות החלות על המציעים במכרז. 

כך, למשל, מכרזים רבים מחייבים את המציעים להגיש תצהירים שייחתמו מול עורך דינם לאימות. לאחרונה פורסמו מספר הקלות בעניין על ידי משרד המשפטים וועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין. על כן, לדעתנו, על ועדות המכרזים לשקול להקל בדרישות אימות התצהירים במסמכי המכרז, וזאת, כמובן, מבלי לפגוע בעקרון השוויון בין המציעים (דהיינו, החלת ההקלה על כלל המציעים).

עניין נוסף שעל ועדות מכרזים לקחת בחשבון בתקופה זו קשור בהגשת ההצעות למכרז. כיום, מרבית הגופים המזמינים עודם עובדים בשיטה של הגשת מסמכי מכרז פיזיים (בעותקים קשיחים) לתיבת המכרזים. לחלופין, ישנם מזמינים שבחרו בשיטה של הגשת מסמכי מכרז באופן מקוון. מובן, כי הגשה מקוונת עדיפה בתקופה זו, בה התנועה הפיזית וההתקהלות מוגבלת. ככל שהמזמינים בגופים הציבוריים אינם ערוכים לקליטת הצעות באופן מקוון, מומלץ לשקול מתן דחיה במועדי הגשת ההצעות, כמובן, הכל במסגרת התפעולית המאפשרת זאת.

ראוי להדגיש כי דחיית מועדים כאמור עשויה לגרום למציעים שאינם יכולים להגיש הצעות, נוכח הנסיבות שנכפו על המשק בתקופה זו, לגשת למכרז, באופן שיגדיל את כמות המשתתפים במכרז, יגביר את התחרות וימקסם את מירב היתרונות שההליך המכרזי מאפשר לגופים המזמינים.

באשר להליכי מכרז שטרם החלו, ואשר הגופים המזמינים מתקשים להתחיל בהם במהלך תקופה זו, ועדות המכרזים יכולות להתכנס ולהעניק פטור מקיום מכרז, לפי תקנה 3 לתקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993 (להלן: "תקנות חובת המכרזים") או תקנה 3 לתקנות העיריות (מכרזים), התשמ"ח-1987 (להלן: "תקנות העיריות"), בכל הקשור למכרזים של רשויות מקומיות. תקנות אלה מקנות אפשרויות רבות ומגוונות לוועדות המכרזים במתן פטור מעריכת מכרז. עם זאת, יודגש כי השימוש בפטור ממכרז צריך להיעשות באופן מושכל ויחסית במשורה, כאשר הכלל הוא עריכת מכרז ואילו החריג הוא מתן פטור מעריכתו כאמור. 

כך למשל, תקנה 3(28) לתקנות חובת המכרזים מאפשרת מתן פטור (על ידי ועדת המכרזים) מעריכת מכרז, לגבי: "התקשרות שלגביה נתקיימו נסיבות מיוחדות ונדירות המצדיקות עשייתה ללא מכרז, ובלבד שועדת הפטור ולענין הענקת זכויות במקרקעין בידי מינהל מקרקעי ישראל – ועדת הפטור של מועצת מקרקעי ישראל, באישור שר האוצר החליטה מטעמים מיוחדים שיירשמו, לפטור אותה מחובת מכרז". במקרה זה, יהיה על הגוף המזמין להצדיק את ה"נסיבות המיוחדות והנדירות" שבגינן יש להתקשר עם ספק פלוני ללא מכרז, ולהציג זאת בפני ועדת הפטור של הגוף המזמין, אשר תצטרך בתורה לאשר (או לדחות) את מתן הפטור, מטעמים מיוחדים שיירשמו בפרוטוקול הוועדה, בכפוף לאישור שר האוצר (באשר למכרזי משרדי ממשלה).

אפשרות נוספת היא להמשיך בהתקשרויות קיימות, עד ליציאה במכרז חדש נשוא אותה ההתקשרות. לעניין זה, תקנה 3(4) לתקנות חובת המכרזים מאפשרת מתן פטור מעריכת מכרז בדרך של אישור "התקשרות המשך", שעניינה הארכת משך תוקפה של ההתקשרות הראשונה של המזמין עם הספק. תקנה 3(4) האמורה כוללת, בסעיף קטן (ב), כמה חלופות לאישור התקשרות המשך שכזו, במדרג של אישור ועדת מכרזים, אישור ועדת פטור או אישור החשב הכללי, במקרים בהם התקשרות ההמשך נעשית "בתנאים זהים לתנאי ההתקשרות הראשונה או מיטיבים עם המזמין, בנסיבות שבהן השמירה על האחידות נדרשת מטעמי חיסכון ויעילות". 

ביום 7.4.2020 פורסמה הוראת שעה המתקנת את תקנות העיריות (מכרזים) ובה נקבע כי בתקופה שעד ליום 31.5.2020, תתווסף לתקנות הנ"ל עילת פטור ממכרז נוספת שענינה באפשרות מצד עיריה להתקשר עם ספק, עמו יש לעיריה התקשרות קיימת, בהתקשרות המשך פטורה ממכרז. לפי עילת פטור זו, התקשרות ההמשך תהיה בתנאים זהים או מיטיבים עם העיריה ביחס לתנאי ההתקשרות הראשונה, לתקופה המינימלית הנדרשת ובשווי שאינו עולה על שווי ההתקשרות הראשונה, ובלבד שהוועדה שוכנעה כי הדבר נדרש בשל מגבלות על יכולתה של העירייה לערוך מכרז בשל תקנות או צווים שהותקנו מבח מצב החירום הנוכחי במשק. נציין כי לפי הוראת הפטור הנ"ל, תקופת התקשרות ההמשך לא תעלה על שישה חודשים, אלא במקרים חריגים ומנימוקים שירשמו, בהם רשאית עיריה לקבוע התקשרות המשך ארוכה יותר, עד ל-12 חודשים, אם הדבר נדרש לשמירה על רציפות הפעילות לאורך שנת הלימודים