מיסים

 לשאלות בתחום, אנא צרו קשר עם עו"ד קשת סירוטה לוינרמנהלת מחלקת מיסים במשרדנו - ksirota@nblaw.com

נפתחה האפשרות להגיש תביעות למענק השתתפות בהוצאות קבועות לעסקים עם מחזור של עד 400 מיליון ₪ עבור החודשים יולי - אוגוסט 2020 

עדכון מיום 17.9.2020

1.    הרינו לעדכנכם כי האפשרות להגשת תביעות למענק השתתפות בהוצאות קבועות לעסקים עבור החודשים יולי-אוגוסט 2020 נפתחה באתר רשות המיסים היום (16.9.20). 
 
2.    בנוסף, מסתמנת מגמה של דחיית מועדי הגשת הבקשות בגין הפעימה השלישית בעבור תקופת הזכאות מרץ-אפריל 2020 עד לחודש נובמבר, בעבור כלל הנישומים.
 
3.    כמו כן,  הגשת הבקשות לתיקון הבקשות שהוגשו במסגרת הפעימה השלישית בעבור עוסקים המדווחים על בסיס מזומן לחישוב על פי החודשים מרץ עד יוני באמצעות המערכת באתר רשות המיסים תיפתח לאחר יום כיפור. אנו ניידע אתכם עם קבלת ההודעה הרשמית בנושא של רשות המיסים.

לקישור לאתר של רשות המסים לשם הגשת תביעה לחצו כאן

לאלו הנחות בארנונה זכאים עסקים שנפגעו בגין משבר הקורונה?

עדכון מיום 19.8.2020

ביום 17.8.2020 פרסם משרד הפנים , כי הממשלה אישרה את הסיכום בין שר הפנים אריה דרעי ושר האוצר ישראל כ"ץ, בדבר מתווה חדש להנחות בתשלום ארנונה לעסקים. על פי המתווה, תוענק הנחה בהיקף של 95% מסך החיוב לעסקים שמחזורם עד 200 מיליון ש"ח ושמחזור הכנסותיהם ירד בהיקף של מעל 60% ביחס לאותה תקופה אשתקד. כמו כן, תוענק הנחה בהיקף של 95% גם לעסקים שמחזורם נע בין 200 מיליון ש"ח ל-400 מיליון ש"ח ושנפגעו בהיקף של למעלה מ-80%.


מדובר במענקים דו-חודשיים, החל מיוני 2020. התקנות בנושא ייקבעו על ידי משרד הפנים, ואמות המידה יקבעו בתיאום בין משרד הפנים למשרד האוצר. הזכאות להנחה תיבחן ותינתן על בסיס דו חודשי. בד בבד, ישופו הרשויות המקומיות בסכום כולל של כ-2.2 מיליארד ש"ח, בשל אובדן ההכנסות בגין הנחות אלה. בהקשר זה יצוין כי בגל הראשון העניק משרד הפנים פטור לעסקים בארנונה בסך 2.7 מיליארד שקלים.

מהם פרטי מענק סיוע לעסקים בעד השתתפות בהוצאות קבועות (פעימה חמישית)?

שירות זה מאפשר לעוסקים עם מחזור פעילות של 18,000 ש"ח ועד 400 מיליון ש"ח בשנת 2019, אשר נפגע בשל התפרצות נגיף הקורונה, להגיש בקשה למענק ייחודי שמטרתו לסייע בהוצאות הקבועות של העוסק, שלא נחסכו על אף הירידה בהיקף הפעילות של העסק, כגון שכירות, חשמל ומים.


במסגרת הפעימה הנוכחית, ובפעימות הבאות, יינתן מענק מדי חודשיים לעסקים הזכאים, בגובה מקסימלי של עד 500 אלף ש"ח, בשבעה תשלומים, עד לסוף חודש יוני 2021. חישוב המענק מבוסס על השוואת מחזורי העסקאות בין שתי תקופות מקבילות, בהתייחס למקדם השתתפות בהוצאות קבועות בתקופה בה העסק לא פעל או פעל בתפוקה חלקית בשל המצב. השירות ניתן ללא עלות והמענק ישולם לחשבון הבנק המצוין בטופס התביעה לאחר שינוכו ממנו מקדמה ששולמה, ניכוי מס במקור ועיקולים.

 

תנאים לזכאות למענק:

חברה או שותפות בעלת מחזור עסקאות שנתי של מעל 18 אלף ש"ח ועד 400 מיליון ש"ח, אשר חוותה ירידה של 40% לפחות במחזור העסקאות בחודשים מאי-יוני 2020 בהשוואה לתקופה המקבילה בשנת 2019, כמפורט להלן:

  • עסקים עם מחזור בין 18,000 אלף ש"ח ועד 100 מיליון ש"ח בשנת 2019 – הפגיעה במחזור העסקאות בחודשי המענק ביחס לחודשים המקבילים בשנת 2019 עולה על 40%.

  • עסקים עם מחזור בין 100 מיליון ש"ח ועד 200 מיליון ש"ח בשנת 2019 – הפגיעה במחזור העסקאות בחודשי המענק ביחס לחודשים המקבילים בשנת 2019 עולה על 60%.

  • עסקים עם מחזור בין 200 מיליון ש"ח ועד 400 מיליון ש"ח בשנת 2019 – הפגיעה במחזור העסקאות בחודשי המענק ביחס לחודשים המקבילים בשנת 2019 עולה על 80%.

 

גובה המענק:

  • חברה או שותפות שמחזור עסקאותיה לשנת 2019 הוא עד 100 אלף ש"ח זכאית למענק של 3,000 ש"ח.

  • חברה או שותפות שמחזור עסקאותיה לשנת 2019 עולה על 100 אלף ש"ח ועד 200 אלף ש"ח זכאית למענק של 4,000 ש"ח.

  • חברה או שותפות שמחזור עסקאותיה לשנת 2019 עולה על 200 אלף ש"ח ועד 300 אלף ש"ח זכאית למענק של 6,000 ש"ח.

  • עוסק שמחזור עסקאותיו לשנת 2019 עולה על 300 אלף ש"ח – סכום המענק המקסימלי לתקופה הוא עד 500,000 ש"ח.

  • עבור עסק שהחל לפעול לאחר התקופה המקבילה לתקופת המענק המבוקשת אך לא יאוחר מ- 31.12.2019 – ההשוואה תעשה למחזור עסקאות ממוצע שיחושב מיום תחילת החודש העוקב ליום פתיחת העסק ועד ל-29.2.2020, מחולק במספר חודשי הפעילות ומוכפל ב-2.

 

נוסחת חישוב המענק:

(מחזור מאי-יוני 2019) x (מקדם ירידה במחזור) x (מקדם השתתפות בהוצאות הקבועות).

מהם התנאים להגשת בקשות למענק הוצאות לעסק קטן עבור החודשים מאי- יוני 2020 לעצמאים עם מחזור שנתי של עד 300 אלף ש"ח? 

בעקבות אישור מליאת הכנסת מיום 28.7.20 את תכנית הסיוע  הכלכלי (נגיף הקורונה החדש), נפתחה ביום 29.7.20 באתר רשות המסים האפשרות להגיש בקשות לקבלת מענק הוצאות לעסק קטן המשולם, בסכום של עד 6,000 ש"ח, לעצמאים עם מחזור שנתי של עד 300,000 ש"ח,  עבור החודשים מאי-יוני 2020.


במסגרת זו, יכולים להגיש בקשה עצמאים יחידים, שמחזור פעילותם הממוצע לחודש, בשנת המס 2019, היה בין 1,500 ש"ח ל-25,000 ש"ח. 


 ניתן להגיש את הבקשה למענק  תוך 90 יום. סכום המענק הוא בגובה של עד 6,000 ש"ח כמפורט: 


•    עד 100 אלף ש״ח מחזור שנתי – 3,000 ש״ח.
•    100–200  אלף ש״ח מחזור שנתי – 4,000 ש״ח.
•    200–300  אלף ש״ח מחזור שנתי – 6,000 ש״ח.


זכאים למענק :


•    עצמאים יחידים שניהלו עסק בשנת 2019 והעסק היה פעיל עד ה-31.12.2019 לפחות 
•    חלה ירידה של 40% לפחות במחזור הפעילות העסקית בחודשים מאי-יוני 2020 בהשוואה לתקופה המקבילה בשנת 2019
•    העוסק הגיש דוחות תקופתיים למע"מ לתקופות אלו בשנת 2019 ובשנת 2020
•    העוסק ניהל פנקסי חשבונות על פי החוק והפנקסים לא נפסלו


חברות, שותפים בשותפות או באיחוד עוסקים שמחזור עסקאותיהם הוא עד 300 אלף ש"ח, יגישו את הבקשה למענק במסגרת מערכת מענק השתתפות בהוצאות לעסקים.


רשות המסים תפרסם בהקדם את המועדים להגשת בקשות למענקים הנוספים במסגרת תכנית הסיוע הכלכלי, והם: מענק השתתפות בהוצאות לעסקים עם מחזור עד 400 מיליון ש"ח, מענק לעוסקים חדשים שהחלו את פעילותם העסקית מינואר 2020, ומענקי הסיוע לעצמאים ובעלי שליטה בסכום של עד 15 אלף ש"ח.

הצעת חוק התכנית לסיוע כלכלי - עדכון מיום 14.7.20

ביום 14.7.20 פורסמה הצעת חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התש"ף-2020 ("הצעת החוק") :


במסגרת הצעת החוק מוצעים הצעדים בתחומים הבאים: 

 

  • הארכת הזכאות לדמי אבטלה לגבי עובדים שהוצאו לחופשה ללא תשלום או שפוטרו בתקופת משבר הקורונה, עד לחודש יוני 2021; 


  • המשך קבלת מענק הסתגלות לבני 67 ומעלה, עד לתום שנת 2020; 


  • מענק סיוע של עד 15,000 ש"ח, אחת לחודשיים, לעצמאים אשר נפגעו כתוצאה מהתמודדות עם משבר הקורונה, עד לחודש יוני 2021; 


  • הארכת מנגנון החזר הוצאות קבועות לעסקים אשר נפגעו ב-40% או יותר מהמחזוֹר החודשי שלהם; 


  • הגדלת המענק המירבי ל-500,000 ש"ח לפעימה וכן הוספת זכאות לעסקים בעלי מחזור של עד 100 מיליון ש"ח שיעמדו בתנאים שנקבעו; 


  • הארכת האפשרות לחיילים משוחררים להשתמש בכספי הפיקדון האישי שלהם לכל מטרה והגדלת הסכומים שבהם יוכל לעשות שימוש; 


  • מתן אפשרות למי שצברו כספים בקרנות השתלמות למשוך אותם גם לפני שחלפה התקופה הנדרשת מיום הפקדתם לראשונה, בלי שיחול עליהם מיסוי עודף, בתנאי שלא יעלו על 10,500 ש"ח; 

  • הגדלת ההוצאה הממשלתית בשנים 2020 ו־2021 כדי לממן את הצעדים המוצעים לעיל.

להצעת החוק לחץ כאן 

 

מה דינם של נישומים אשר הגישו דוחות בניגוד לתקנות מס הכנסה (שווי השימוש ברכב)?

לאחרונה פרסמה רשות המסים (2.7.2020) הודעה בדבר הגשת דוחות מתקנים על ידי נישומים יחידים ומנכים שהגישו דוחות בניגוד לתקנות מס הכנסה (שווי השימוש ברכב). הודעה זו פורסמה בעקבות פסיקת בית המשפט העליון בעניין חכם את אור-זך עורכי דין נגד פקיד שומה עכו, אשר קיבלה את עמדת רשות המיסים וקבעה כי יש לזקוף שווי שימוש ברכב על פי תקנות מס הכנסה וכי אין לבצע חישובים הסוטים מהתקנות, כגון באמצעות שימוש בתוכנה לניהול יומן רכב.  
נוכח הפסיקה בעניין חכם את אור-זך, נישומים יחידים או מנכים אשר פעלו בניגוד לתקנות שווי שימוש לרכב, ושלא חל בעניינם הליך שומתי, נדרשים להגיש דוחות מתקנים על כל השנים בהם נקטו עמדה מנוגדת להנחיות ולעמדת רשות המסים, ולזקוף כעת שווי שימוש בהתאם לתקנות מס הכנסה (שווי שימוש ברכב). לאור משבר הקורונה, רשות המסים תבטל את הקנסות והפיגורים של מתקני הדוחות שיגישו תיקון עד לתאריך 30.9.2020. כמו כן, למנכים שיגישו עד ה-30.9.2020 את כלל דוחות הניכויים המתוקנים, הכוללים זקיפת שווי שימוש ברכב בהתאם לתקנות, בגין כל הרכבים שהעמידו לרשות העובדים, ויעבירו את המס המתחייב, לרבות הפרשי ריבית והצמדה, עם הגשת הדוחות המתקנים – יבוטלו קנסות פיגורים.
יודגש כי אין באמור כדי להורות על ויתור על קנסות כלשהם בתיקים שהחל בהם טיפול שומתי ובתיקים המתנהלים בבתי המשפט.

להודעה בעניין תיקוני דוחות בעקבות פסיקת ביהמ"ש העליון בעניין חישוב שווי שימוש ברכב לחץ כאן 

עדכון על שני מקצים חדשים בתכנית "כסף חכם" ו"שער לשיווק בינלאומי" של משרד הכלכלה והתעשייה

החלטת ממשלה 5015 מיום 24.4.2020 קבעה מענק לעסקים בעד השתתפות בהוצאות קבועות, בשל ההשפעה הכלכלית של התפשטות נגיף קורונה. סעיף 12(א) לחוק מע"מ קובע כי תרומה, תמיכה או סיוע אחר שיקבל עוסק ייחשבו כחלק ממחיר עסקאותיו. יחד עם זאת, נקבע כי הוראה זו לא תחול על סוגי תקבולים שקבע שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת.


בהתאם לכך, פנה לאחרונה שר האוצר לוועדת הכספים של הכנסת בהצעה לקבוע כי המענק לא ייחשב כחלק ממחיר עסקאותיו של העוסק ולא יחול לגביו מע"מ. ביום 23.6.2020 אושרה ההצעה כתיקון לתקנות מע"מ. התיקון נקבע במסגרת הוראת שעה התקפה מ-12.5.2020 ועד ל-31.12.2021.

עדכון על שני מקצים חדשים בתכנית "כסף חכם" ו"שער לשיווק בינלאומי" של משרד הכלכלה והתעשייה

בשבועות הקרובים עתידים להתפרסם שני מקצים חדשים בתכניות "כסף חכם" ו-"שער לשיווק בינלאומי" וזאת במטרה לסייע לתאגידים המשווקים לחו"ל. 

לאחרונה פרסם משרד הכלכלה והתעשייה, באמצעות יחידת מינהל סחר חוץ, הודעה של שינויים בתכניות "כסף חכם" ו"שער לשיווק בינלאומי" (של"ב). תאריכי המקצים החדשים יימסרו בהמשך.
 
תנאי הסף העיקריים להגשת בקשות במסגרת התוכניות כוללים בעיקר עמידה במספר קריטריונים של ייצוא ומחזור מכירות. התכניות מיועדת למגוון רחב של חברות בתחומי התעשייה, TMT, היי-טק ועוד.

השירותים שהוחרגו מהתכנית הינם: שירותי סחר, שירותי ייעוץ, שירותי תיווך שירותים פיננסיים, שירותי בידור, ייעוץ משפטי, ייצוג של גורם זר בישראל, שירותי דת, ספורט, חינוך, עריכת סקרים בישראל ושירותי תיירות וכן הוחרג עסק שהמוצרים המיוצרים על ידו או שירותים המסופקים על ידו לשוק היעד מיועדים לגורמים צבאיים בלבד.
 
הסיוע יינתן בגין הוצאות כגון: יועצים מקומיים המתמחים בשווקי היעד, הכשרה בתחום הייצוא, השתתפות בתערוכות וכנסים, כלי שיווק ומכירה אינטרנטיים, הצגת המוצרים/השירותים-כולל התקנת מתקן הדגמה מסחרי, הקמת מערכי שיווק והפצה בחו"ל, פרסום, איסוף מידע, תקינה, ייעוץ משפטי, ביטוח, טיסות ועוד. 
 
בתכנית "כסף חכם" עסקים שבקשתם תאושר יזכו להשתתפות מההוצאות המוכרות בשיעורים הבאים:

  • בשוק היעד - 50% מסך התכנית המאושרת ולא יותר מ- 500,000 ₪.

  • בשוק יעד מועדף שהינו אחד השווקים הבאים: סין, הודו, יפן וכן אזור הסחר של הונג-קונג - 50% מסך התכנית המאושרת ולא יותר מ- 750,000 ₪.

  •  לגבי מבקש סיוע שבו בעלי המניות מקרב בני אוכלוסיית המיעוטים מחזיקים ביותר מ-50% מהבעלות – 75% מסך התכנית המאושרת ולא יותר מ- 500,000 ₪ לשוק יעד ולא יותר מ- 750,000 ₪ לשוק יעד מועדף.

 בתכנית "שער בינלאומי לשיווק" עסקים שבקשתם תאושר יזכו להשתתפות מההוצאות המוכרות בשיעורים הבאים:

 

  • תאגידים שבקשתם תאושר יזכו להשתתפות מההוצאות המוכרות בשיעורים הבאים: בשוק היעד – 50% מסך התכנית המאושרת ולא יותר מ- 300,000 ₪.

  • לגבי מבקש סיוע שבו בעלי המניות מקרב בני אוכלוסיית המיעוטים מחזיקים ביותר מ-50% מהבעלות – 75% מסך התכנית המאושרת ולא יותר מ- 300,000 ₪.

הסיוע יינתן לתקופה שלא תפחת מ- 24 חודשים. עסק אשר קיבל סיוע והיקף הייצוא שלו גדל בשוק היעד בשיעור של 50% או ב-מיליון ₪ יחויב בתמלוגים בשיעור 3% מגידול היקף הייצוא במדינת היעד.
 
הועדה בוחנת את הבקשות לפי אמות מידה הכוללות, בין היתר, התאמה לשוק היעד, מוכנות, ניסיון ומחויבות, תרומה למשק, איתנות פיננסית ומחזור המכירות השנתי של המבקשת.

לצפייה בהודעת משרד הכלכלה והתעשייה - לחצו כאן 

כיצד משפיעות תקנות שעת חירום החדשות שהותקנו לעניין הליכי מס? (עדכון)

כאמור בעדכונים קודמים, הממשלה אישרה את תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (דחיית תקופות בענייני הליכי מס), כך שיוארכו מועדי פקיעת הליכי מס לתקופות קצובות, בנוגע לשומות, להחלטות מנהליות ולבקשות. המתווה שאושר יחול אך ורק לגבי תקופות שמועד פקיעתן חל בתקופת החירום (מ-22.3.2020 ועד 31.5.2020) או בחודשיים שלאחריה.

בתקנות כלולות, בין היתר, הוראות לפיהן תישמר לנישום הזכות להגיש השגה על שומות שהוציאה הרשות, גם אם התקופה שנקבעה להגשתה פקעה במהלך תקופת החירום. הדבר יסייע לנישומים לעצור את ההליכים מולם, בעת שאין באפשרותם להגיש השגות בתקופת החירום.

הסדר זה יחול גם לגבי החלטות מנהליות נוספות של הרשות, כמו הודעות על פסילת ספרים, וחובות יידוע שונות הקיימות בדיני המס. בנוסף לכך, יחול ההסדר על הגשת בקשות שונות שניתן להגיש לרשות, כגון בקשה להקטנת סכומי תשלום, מקדמה במס שבח, בקשה לתיקון שומה, וכיוצא בזה.

ביום 25.5.2020 פרסמה רשות המסים את הוראת ביצוע מס הכנסה מס' 6/2020, תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) – דחיית תקופות ומועדים, אשר מבהירה את האמור בתקנות שעת חירות הארכת תוקף ודחיית מועדים ובתקנות שעת חירום דחיית תקופות בענייני הליכי מס בפקודה ובחוקים נלווים.

 

להוראת הביצוע לחצו כאן 

מהו המתווה המסתמן של המענק לעידוד התעסוקה?

בהתאם לפרסום בעיתוןTHE MARKER  מיום 26.5.2020, שר האוצר, ישראל כ"ץ, אישר את מתווה המענק לעידוד תעסוקה. 


בהתאם למתווה המסתמן, מעסיקים יהיו זכאים לקבל סכום של 7,500 ש"ח בגין כל עובד שיוחזר לעבודה החל מ-1 ביוני, 2020, ו–3,500 ש"ח בגין כל עובד שהוחזר במהלך חודש מאי 2020. בנוסף, בהתאם למתווה המסתמן, לא תחול כל מגבלה על היקף החזרת העובדים ועל הסכום שהעסק יקבל, ולא יינתן כל מענק בגין אי הוצאת עובדים לחל"ת.


תזכיר החוק צפוי להיות מובא לאישור הממשלה כבר ביום 31.5.2020, על מנת שהכנסת תוכל לאשר את הצעת החוק בהקדם האפשרי. 


המענק יינתן בארבע פעימות שוות בכל חודש, בגין כל עובד זכאי, וישולם החל מחודש יולי 2020 בגין משכורות החודשים מאי ויוני 2020. לאחר מכן ישולם המענק בחודשים אוגוסט, ספטמבר ואוקטובר 2020, וזאת מיד לאחר תשלום המשכורת לעובד ודיווח של העובד והמעביד לשירות התעסוקה. הדבר נועד להבטיח שהעובדים יועסקו במשך חצי שנה לפחות. 


קבלת המענק תיעשה על ידי רישום המעסיק והעובד בשירות התעסוקה באמצעות טופס אלקטרוני. לאחר הדיווח, המענק יועבר על ידי רשות המסים ישירות לחשבון הבנק של העסק.


בנוסף, וכדי לעודד העסקה של עובדים גם במשרות חלקיות, החליט שר האוצר להפחית את סך השכר החודשי שממנו יינתן המענק, כך שהרף התחתון יהיה שכר של 3,300 ש"ח בלבד. בכך יינתן מענה גם לעובדים במשרות חלקיות, במשמרות ולסטודנטים. עם זאת, ייתכן והמענק יצור תמריץ שלילי כך שמעסיקים יחזירו עובדים למשרות חלקיות במקום למשרות המלאות שהחזיקו בהן טרום היציאה לחל"ת.

מהו מועד הגשת בקשות למענק הפעימה השנייה ע"י שכירים בעלי שליטה בחברות?

בעקבות פנייתה בנושא של נשיאת לשכת רואי חשבון למנהל רשות המסים החליט האחרון להאריך בחודש נוסף את המועד להגשת הדוחות השנתיים לשנת המס 2018 ולהגשת הצהרות הון, עד ליום 31.5.2020.


עתירה נגד מענק הפעימה השלישית


ביום 21.5.2020 ניתנה החלטתו של בית המשפט העליון בעתירה שהוגשה על ידי רו"ח עופר מנירב (נשיא לשכת רואי חשבון לשעבר) נגד החלטת ממשלה 5015 מיום 24.4.2020, במסגרתה נקבע מתווה למתן סיוע לעסקים (הפעימה השלישית).


בגדרהּ של העתירה טען רו"ח מנירב כי מנגנון החישוב שנקבע במסגרת החלטת הממשלה לצורך בחינת עצם הזכאות של עסקים למענק והיקף שיעורו, יוצר אפליה מובְנית בין עסקים המדַווחים למע"מ ולמס הכנסה על הכנסותיהם לפי השיטה המצטברת, לבין אלו המדַווחים על הכנסותיהם לפי שיטת המזומנים. זאת, בפרט כאשר מדובר בעסקים אשר מחזוֹר העסקאות שלהם בשנת המס 2019 עלה על 300,000 ש"ח.
בית המשפט העליון, מפי השופטים ד' מינץ, מ' מזוז וע' גרוסקופף, דחה את העתירה על הסף מחמת אי-מיצוי הליכים (קישור לפסק-הדין).  בכך, קיבל בית המשפט את עמדת המשיבים (ממשלת ישראל, משרד האוצר ורשות המסים) וקבע כי העותר לא הותיר בידיהם פרק זמן סביר לבחון את הטענות המועלות בעתירה ולגבש להן מענה, ומשכך לא מוצו ההליכים.
בית המשפט הוסיף וציין כי העניין נמצא בעת הזו בבחינת הגורמים המוסמכים, אשר חזקה עליהם שישקלו את כל השיקולים הרלבנטיים לעניין, ועל כן בעת הזו אין כל הצדקה כי בית המשפט ידוּן בסוגיה האמורה.

מהו מועד הגשת בקשות למענק הפעימה השנייה ע"י שכירים בעלי שליטה בחברות?

ביום 13.5.2020 פרסמה רשות המסים כי לאור מורכבות מנגנון המענק לשכירים בעלי שליטה בחברות, נדרשת היערכות נוספת לתשלום המענק. לכן המערכת להגשת בקשות למענק הפעימה השנייה עד לסכום של 10,500 ₪, ע"י שכירים בעלי שליטה, תיפתח ב-21.5.2020 בשעות הערב (במקום ב-18.5.2020).

לנוסח הודעת רשות המסים, לחץ כאן

מה הם התנאים לקבלת מענק סיוע לעסקים – השתתפות בהוצאות קבועות – פעימה שלישית?


כפי שפרסמנו בעדכון קודם (שפורסם בתחילת חודש מאי), בעקבות החלטת ממשלה 5015, מיום 24.4.2020, הקובעת את הזכות לקבלת מענק סיוע לעצמאים בעד השתתפות בהוצאות קבועות בשל ההשפעה הכלכלית של התפשטות נגיף ה- 19-COVID, מעניקה רשות המיסים שירות המאפשר לעוסקים שמחזור הפעילות שלהם נפגע בשל הנגיף, והם בעלי מחזור פעילות של עד 20 מיליון ₪, להגיש בקשה למענק. המענק נועד לסייע בכיסוי ההוצאות הקבועות שלא נחסכו, על אף הירידה בהיקף הפעילות של העסק ("המענק").

הגשת הבקשה למענק תתאפשר החל מהיום, 12.5.2020, ועד ליום 10.8.2020.

תנאי הזכאות למענק הם, כדלקמן:

  1. עבור חברה או שותפות: מחזור העסקאות בשנת 2019 עולה על 18 אלף ₪ ואינו עולה על 20 מיליון ₪.

  2. עבור עצמאים: מחזור העסקאות בשנת 2019 עולה על 300 אלף ₪ ואינו עולה על 20 מיליון ₪.

  3. חלה ירידה של 25% במחזור הפעילות בחודשים מרץ - אפריל 2020, ביחס לתקופה המקבילה בשנת 2019.

  4. עבור עסק שהחל לפעול לאחר ה- 1.3.2019 ועד ה- 31.12.2019, ההשוואה תעשה למחזור העסקאות הממוצע מיום תחילת החודש העוקב ליום פתיחת העסק, עד יום 29.2.2020.

  5. הגשת כל הדוחות התקופתיים למע"מ, הנדרשים לצורך חישוב המענק.

  6. ניהול פנקסי החשבונות כנדרש, אם העסק מחויב בכך ופנקסיו לא נפסלו.

  7. ירידת מחזור העסקאות בתקופת המענק נגרמה כתוצאה מההשפעה הכלכלית של התפשטות נגיף הקורונה.

לנוסח הפרסום הכולל פירוט התנאים לזכאות והסבר על תהליך הגשת הבקשה למענק, לחצ/י כאן.

לנוסח החלטת הממשלה, לחצ/י כאן.

לנוסח ההנחיות לציבור לקבלת המענק, לחצ/י כאן.

לשאלות ותשובות הנוגעות לקבלת המענק, לחצ/י כאן.
 

האם תינתן דחייה בתשלומי מע"מ החד-חודשיים, תשלומי מקדמות המס והניכויים, בגין חודש מרץ, לאור משבר הקורונה?


ביום 30.4.2020 נתן בג"ץ את החלטתו בעתירת לשכת רואי חשבון לדחייה בחודש של תשלומי מע"מ החד-חודשיים, תשלומי מקדמות המס והניכויים, בגין חודש מרץ 2020, לעסקים קטנים ובינוניים עד למחזור של 50 מיליון ש"ח (לא כולל מזון ופארם).
 
כעולה מפסק הדין, הסיבה המרכזית לדחיית העתירה היא ש"בית המשפט אינו נוטה להתערב בהחלטות הנוגעות להתוויית מדיניותה של הממשלה ולקביעת סדר העדיפויות הכלכלי והחברתי שלה, ואין הוא מורה לממשלה כיצד לנהוג בעניינים כגון אלה". נקבע כי:
"הלכה למעשה, לדחיית תשלומי המס יש השלכה-רבתי על קופת המדינה בצד ההכנסות. המדינה מקצה את משאביה באופן "חיובי" על ידי תשלומים ותמלוגים (כגון, תשלום מענק לכל בעל עסק עצמאי) ובאופן "שלילי" על ידי ויתור על תשלום או דחייה של תשלום. העותרת מבקשת מבית המשפט להתערב באופן בו המדינה מבקשת להקצות את משאביה כדי להתמודד עם המשבר הכלכלי הקשה שנוצר בעקבות מגפת הקורונה. על כך נאמר, הגם שבהקשר אחר, כי "אחריותו של בית המשפט מטילה עליו זהירות בטרם יתערב בהקצאת משאבים מסיבית שתמונתה הכלכלית אינה בפניו" 
  
בהקשר זה יודגש כי אף שבג"ץ דחה את העתירה, הוא קרא, בסיום החלטתו, לממשלה, לשר האוצר ולרשות המיסים, לפעול ככל שביכולתם על מנת להקל על ציבור הנישומים בתקופה מורכבת זו, והזמין את לשכת רואי החשבון להמשיך לעקוב אחר הטיפול בנושא ולחזור ולפנות לבית המשפט במידת הצורך. 
כדברי כבוד השופט עמית:
"נוכח טענות העותרת בדבר קריסת המוקד שאמור לתת מענה פרטני לעסקים והטלת קנסות על אי דיווח במועד, אני מעמיד את המשיבים בחזקתם כי הם עושים ויעשו כל שביכולתם ובמסגרת המגבלות הקיימות על מנת להקל על ציבור הנישומים בתקופה מורכבת זו. אין צריך לומר כי חזקה אף על העותרת שתוסיף לעקוב אחר הטיפול בנושא, ובכל הנוגע לכך דרכה פתוחה לחזור ולפנות לבית המשפט במידת הצורך."
  
עוד ראוי לציין כי תשובת המדינה לעתירה שהוגשה לבג"ץ לא כללה מענה לבעיית תזרים המזומנים ומחנק האשראי של העסקים הקטנים והבינוניים עד למחזור של 50 מיליון ש"ח בתקופה זו, ואין בה כל התייחסות לממד הזמן. קרי, תשובת המדינה חסרה התייחסות של ממש למחדל שבסיוע המאחר לבוא וגורם למשבר תזרימי כזה, שעד שיבוא יהיו עסקים רבים שכבר לא יהיו שם לקבלו.
 
לא זו אף זו, עמדת המדינה בעתירה, לפיה היא נתנה מענה לעסקים הקטנים עד מחזור של 1.5 מיליון ש"ח כיוון שהם מהווים 81% מהעסקים, תוך התעלמות ממצוקת העסקים הבינוניים, בעלי מחזורי עסקים שמעל 1.5 מיליון ש"ח, אינה ראויה לדעתנו, בשל האפליה הגלומה בה, ובשל כך שהיא עומדת בניגוד להחלטת הממשלה ולתקנות שעת חירום שהתקינה בדבר מתן סיוע  (במתכונת החזר הוצאות קבועות) לעסקים בעלי מחזור של עד 20 מיליון ש"ח, ובעלות כוללת של כ- 5.2 מיליארד ש"ח.
 
יש להצר גם על נימוקי המדינה (בתשובתה לעתירה) שלא להיענות לדחיית המס המבוקשת בשל החשש שלה כי דחיית המס תקשה על גבייתו בהמשך, שכן מעבר לעובדה כי מדובר בחשש אשר אינו מבוסס בנסיבות אלו, הרי שלו היתה מתאפשרת דחיית המס כמבוקש, היה בכך כדי להקל על העסקים המצויים בקשיים תזרימיים מהותיים בעת הזאת. 

להחלטת בג"ץ לחצו כאן

מהם היבטי המס הקשורים במענק הסיוע לעצמאים? עדכון

בהמשך לפרסומים על המענקים לציבור העצמאים, ביום 5.5.2020 צפויה להיפתח מערכת רשות המיסים לשידור הבקשה לקבלת המענקים הבאים :


•         מענק פעימה שנייה לציבור העצמאים.


•         מענק פעימה שלישית לציבור העצמאים שמחזור עסקיהם עד 300,000 ₪.


את הבקשות ניתן להגיש עד תאריך 10.6.2020.

כפי שנמסר  על ידי רשות המיסים המערכת לשידור הבקשה לקבלת מענק פעימה שלישית לציבור העצמאים שמחזור עסקיהם מעל 300,000 ₪ צפויה להיפתח ב-12 למאי 2020.

המערכת לקבלת מענק פעימה שנייה לציבור בעלי השליטה צפויה להיפתח ב-18 למאי 2020, בכפוף לכך שיתקבלו עד למועד זה כל הנתונים מביטוח לאומי.

כמו כן, ניתן לעדכן את פרטי חשבון הבנק באזור האישי באתר רשות המיסים.

מצ"ב הקישור לאתר רשות המיסים - לאזור האישי – מענק לעסקים קורונה - לכניסה 

 

 

בתום עבודת מטה מעמיקה שקיימו משרד האוצר, רשות המסים ומשרד ראש הממשלה, ולאחר שיח עם

אוכלוסיית העצמאיים ונציגי המגזר העסקי, נקבע מתווה תכנית הסיוע לאוכלוסיית העצמאיים ובעלי העסקים הקטנים שנפגעו בעקבות הירידה המשמעותית בפעילות המשק בתקופת משבר הקורונה. מדובר בצעד סיוע משמעותי לצד החזרתו של המשק לפעילות סדירה.

במסגרת זו אישר משרד האוצר תכנית סיוע נוספת לעצמאים, הכוללת מענק השתתפות בהוצאות קבועות, אשר עשוי להגיע עד לסך של 400,000 ש"ח לעסק, לפי מידת הירידה בפעילותו של העסק. כן אושרה הפעימה השנייה במענק הסיוע המורחב לעצמאים, במסגרתה עצמאים יהיו זכאים למענק בגובה 70% מההכנסה החייבת שלהם, ועד לסכום של 10,500 ש"ח. גובה חבילת הסיוע עומד על סך של 8 מיליארד ש"ח והיא מתווספת לכלל הצעדים שבוצעו עד כה.

מהם תנאי המענק לעסקים קטנים?

מענק ייעודי לעסקים קטנים (עד מחזור של 20 מיליון ש"ח), אשר מחזור המכירות שלהם נפגע משמעותית בחודשים מרץ-אפריל 2020, כתוצאה מההשפעה הכלכלית של התפשטות נגיף הקורונה, יינתן במטרה לסייע בכיסוי ההוצאות הקבועות. המענק יינתן גם לעמותות שמוגדרות כמוסד ציבורי זכאי. המענק יוכל להגיע עד לסך של 400 אלף שקל, בהתאם למידת הירידה בפעילותו של העסק. המענק ישולם על ידי רשות המסים החל מחודש מאי 2020.

מהם תנאי המענק לעצמאים?

בהמשך לפעימה הראשונה ששולמה בחודש אפריל 2020, יועבר מענק סיוע ייעודי לעצמאים שהיקף פעילותם ירד ב-25% לפחות בחודשים מרץ-יוני. המענק, שיכנס ישירות לחשבון הבנק, יהיה בשיעור של 70% מההכנסה החייבת החודשית הממוצעת, ועד לסכום של 10,500 ש"ח. בקבוצה זו נכללים גם שכירים בעלי שליטה. ניתן יהיה להגיש בקשות למענק דרך אתר רשות המסים החל מהשבוע הראשון של חודש מאי.

המענק יחשב הכנסה לעניין פקודת מס הכנסה [נוסח חדש], אך לא יחויב בביטוח לאומי ולא יחויב במע"מ. יצוין כי מדובר בהכנסה מכל המקורות לפי פקודת מס הכנסה בתוספת הכנסה פטורה ולפני קיזוז הפסד עסקי, אך היא אינה כוללת את רווחי ההון של היחיד ושבח המקרקעין שלו.

להודעת רשות המסים   

לשאלות ותשובות על המענק לעצמאים, שפורסמו על ידי שע"מ, לחצ/י כאן  

לכניסה לאיזור אישי ברשות המסים לחצ/י כאן  

לפירוט התנאים לזכאות ולהגשת בקשה לחץ כאן

באיזה אופן מומלץ למכור ניירות ערך סחירים הנרכשים בעת הזאת?

נישום הרוכש ניירות ערך סחירים, בארץ או בחו"ל, במועדים שונים ובעלויות שונות, מחויב לחשב את הרווח לצרכי מס בעת המכירה כאילו הוא מוכר את המניות לפי סדר רכישתם (FIFO – First In, First Out), אלא אם יוכיח איזה נייר ערך מכר במכירה מסוימת.

תקנה 5 לתקנות מס הכנסה (חישוב רווח הון במכירת נייר ערך הנסחר בבורסה, מילווה המדינה או יחידה בקרן נאמנות), התשס"ג-2002 קובעת כי כאשר נמכרים ניירות ערך זהים שנרכשו במועדים שונים, יראו אותם, לענין המחיר המקורי ויום הרכישה, כנמכרים על פי סדר רכישתם, מהראשון עד האחרון, אלא אם הצליח המוכר להוכיח לפקיד השומה את יום הרכישה והמחיר המקורי של נייר ערך מסוים.

לשם הדוגמה, כאשר הרכישה הראשונה של נייר הערך מתבצעת במחיר של 10 ש"ח למניה, הרכישה השנייה של אותו נייר ערך מתבצעת (עם התאוששות מסוימת של השוק) במחיר של 15 ש"ח למניה, והרכישה השלישית של אותו נייר ערך מתבצעת במחיר של 20 ש"ח למניה. בהתאם לכללים החשבונאיים, כאשר יימכרו ניירות הערך האמורים בכמה פעימות, הם ייחשבו כאילו הם נמכרים לפי סדר רכישתם, דהיינו, מניירות הערך במחיר של 10 ש"ח למניה, עבור דרך ניירות הערך במחיר של 15 ש"ח למניה וכלה בניירות ערך של 20 ש"ח למניה. 

בתקופת הקורונה, שבה שווקי המניות בארץ ובחו"ל מתאפיינים בתנודתיות גבוהה,  משקיעים אשר ירכשו ניירות ערך בכמה פעימות, יטיבו לעשות אם ירכשו כל פעימה מחשבון בנק נפרד, ובאופן המאפשר לזהות כל רכישה, כדי לא ליצור רווח הון גבוה לצרכי מס במכירות הראשונות (בהן עלות נייר הערך היא נמוכה באופן יחסי). באופן כזה, יוכל המוכר לבחור למכור תחילה את ניירות הערך שעלותם היא הגבוהה ביותר. 

 

ונחדד באמצעות הדוגמה שפורטה לעיל. ככל שניירות הערך שנרכשו דלעיל במחירים של 10, 15 ו-20 ש"ח בהתאמה, יימכרו במחיר של 30 ש"ח, ברי כי רווח ההון שינבע ממכירתם יעמוד בהתאמה על 20, 15 ו- 10 ש"ח. לאור זאת, ככל שיבוצע הזיהוי הנדרש של כל פעימה, יוכל המוכר לבחור למכור ראשית את ניירות הערך שנרכשו ב- 20 ש"ח ואשר מכירתם תוביל לרווח הון של 10 ש"ח בלבד, בעוד שככלל, וללא הזיהוי האמור, ייחשב כמי שמכר את ניירות הערך שנרכשו ב- 10 ש"ח ואשר מכירתם יצרה רווח הון של 20 ש"ח. 

לאור הוראת משרד הבריאות מיום 14.3.2020 על סגירת כל מקומות הבילוי (קניונים, בתי קולנוע, תיאטראות ומסעדות), האם זכאים בעלי עסקים להקלה כלשהי בתשלום מיסים עירוניים/ארנונה? (אורכה זאת עומדת לפקוע בסוף חודש אפריל ואנו נעדכן ככל ותוארך)

משרד הפנים פרסם מספר הבהרות והנחיות בקשר עם תשלומי ארנונה:

האם יינתנו הנחות מארנונה לעסקים עקב משבר הקורונה?

 

ביום 21.4.2020 פורסמו תקנות הסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה) (תיקון מס' 2), התש"ף-2020 ("התקנות"). במסגרת התיקון הוסף פרק חדש לתקנות, העוסק בהנחות מארנונה שיינתנו בשנת 2020 עקב משבר הקורונה.

 

במסגרת התקנות נקבע כי מחזיק בנכס (למעט הנכסים אשר סיווגם מפורט מטה ולמעט מחזיק שחדל מלהחזיק בנכס עד ליום 29.2.2020), יהיה זכאי להנחה בשיעור 100% מסכום הארנונה שהוטל על הנכס, וזאת לתקופה בת שלושה חודשים שמיום 1.3.2020 ועד 31.5.2020.

 

לצד זאת, נקבע בתקנות כי כל רשות מקומית רשאית (אך לא חייבת) לקבל החלטה עד ליום 1.5.2020, לפיה במקום ההנחה כאמור, תינתן הנחה בשיעור 25% מסכום הארנונה הכולל שהוטל על הנכס בשנת הכספים 2020.

 

אלו נכסים יהיו זכאים להנחה מארנונה?

 

התקנות קובעות כי נכס הזכאי להנחה בשיעור 100% לשלושה חודשים כאמור, הוא כל נכס, למעט הנכסים הבאים:

 

א. נכסים שסיווגם מבנה מגורים, אדמה חקלאית ומבנה חקלאי;

 

ב. נכסים שסיווגם בנק וחברת ביטוח, מערכת סולארית וקרקע תפוסה המשמשת אותה;

 

ג. מקום למכירת מזון, בית מרקחת, חנות אופטיקה או חנות שעיקר עיסוקה מכירת מוצרי היגיינה וכן מעבדה לתיקון מוצרי תקשורת או מחשבים;

 

ד. נכס שהמחזיק בו הוא המדינה, גוף מתוקצב או תאגיד בריאות, חברה ממשלתית, תאגיד מים וביוב וכן תאגיד שהוקם בחוק או על פיו;

 

ה. נכס (לרבות מוסד להשכלה גבוהה) שהמחזיק בו קיבל פטור מארנונה;

 

ו. בניין שנהרס או שניזוק במידה שאינו ראוי לשימוש ואין משתמשים בו;

 

ז. בניין ריק שאין משתמשים בו.

 

לגבי נכס שסיווגו לצורך ארנונה הוא "נכס אחר", תחול ההנחה כאמור אם גזבר הרשות המקומית קבע לגביו, לבקשת המחזיק, כי הפעילות שבשלה הנכס מסווג כ"נכס אחר" מנויה בשימושים המפורטים בתקנה 5(א) לתקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – הגבלת פעילות) התש"ף-2020[1], ולא ניתן להפעיל אותו.

כצעד מקל על בעלי עסקים, הודיע משרד הפנים ביום 17.3.2020 כי יש לאפשר לכלל הרשויות המקומיות בישראל לדחות את תשלום הארנונה לבעלי עסקים עד ליום 1.5.2020. בהמשך להודעה זו, הועבר מזכר מאת מנכ"ל משרד הפנים לרשויות בו צוין, כי הרשויות מתבקשות (אך לא חייבות) לבחון אפשרות דחיית תשלום הארנונה לבעלי עסקים עד ל- 1.5.2020. אין קו מנחה להחלטות הרשויות המקומיות ביחס לאימוץ הודעת משרד הפנים. חלקן אימצו דחייה גורפת של מועד תשלום הארנונה לכלל העסקים בתחומן, הכוללת אף פטור מהפרשי ריבית (ללא פטור מהפרשי הצמדה), וחלקן קבעו כי דחייה במועד התשלום תינתן אך ורק לעסקים קטנים, כאשר המבחנים שנקבעו על-ידי הרשויות לעסק קטן הם מבחנים מגוונים, למשל גודל הנכס, שיעור הארנונה השנתית המשולם בגין הנכס, ועוד.

שר האוצר משה כחלון, שר הפנים אריה דרעי וראש מרכז השלטון המקומי, בסיוע המשרד להגנת הסביבה, הודיעו ביום 10.4.2020 כי יפעלו למתן הנחה בגובה של 25% בתשלום הארנונה לעסקים עד לסוף שנת 2020. ההנחה משקפת 3 חודשי פטור מתשלום, אך לא פטור מלא כפי שביקשו ארגוני העצמאים במו"מ בנוגע לתוכנית הסיוע לעסקים.

הנחת הארנונה תינתן למגזר העסקי, בין היתר, למשרדים, שירותים ומסחר, לתעשייה, לבתי מלאכה, לבתי מלון, לחניונים ועוד. לטובת מתן ההנחה יועמד תקציב בסך כ-2.8 מיליארד שקל לצורך שיפוי הרשויות המקומיות בגין אובדן הכנסה זה. שני שליש מהתקציב (1.7 מיליארד שקל) יועבר לרשויות המקומיות כבר במהלך חודש אפריל.

[1]  תקנה 5(א) לתקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש-הגבלת פעילות) התש"ף מונה את השימושים הבאים:  .1)  קניון למעט מקום למכירת מזון ובכלל זה בית אוכל או בית מרקחת, או חנות שעיקר עיסוקה מכירת מוצרי היגיינה המצויים בקניון; 2) דיסקוטק, בר, פאב, אולם אירועים, מכון כושר, בריכת שחייה, פארק מים, גן חיות, ספארי, פינת חי, בית מרחץ, בית קולנוע, תיאטרון, ספרייה, מוזאון ומוסד תרבות

אחר, פארק שעשועים, לונה פארק, גני שעשועים ומיתקני שעשועים, עסק לטיפול לא-רפואי בגוף האדם, לרבות טיפולי רפואה אלטרנטיבית, מקום לעריכת מופעים וירידים, כלי שיט ציבורי, רכבל, שמורת טבע, גן לאומי, אתר מורשת, ומקום שיש בו אטרקציה תיירותית; 3) שוק קמעונאי הפתוח לציבור הרחב, וכן דוכן בשוק כאמור ובכלל זה דוכן למכירת מזון, ולמעט שוק סיטונאי.

הלוואות מוטבות לחברות בת אמריקאיות של חברות ישראליות

בהתאם לתוכנית הסיוע של הממשל האמריקאי בגין משבר הקורונה, כל חברה ישראלית שמעסיקה עובדים בחברה ־בת בארה"ב רשאית להגיש בקשה להלוואה בתנאים נוחים, וככל שכספי ההלוואה, כולם או חלקם, ישמשו לתשלום שכר ולצרכים חיוניים אחרים, הרי שהם יכולים להפוך למענק מטעם ממשלת ארה"ב. 

בהתאם לתנאי התכנית, רשאית כל חברה (לרבות חברה ישראלית שיש לה חברת בת תושבת ארה"ב) שיש לה פעילות בארה"ב ומעסיקה שם עובדים, לפנות בבקשה לקבלת הלוואה במסגרת תוכנית CARES לסיוע לעסקים שהתקבלה בארה"ב בסוף חודש מרץ בהיקף של 2 טריליון דולר.

אנו נתמקד בסקירה זו בחלק אשר עשוי להיות הרלבנטי ביותר עבור חברות ישראליות. כך, בהתאם לתוכנית 7a של הרשות לעסקים קטנים האמריקאית (SBA — Small Business Administration), רשאית חברה המעסיקה פחות מ־500 עובדים בכל אתריה (לרבות במסגרת צדדים קשורים) לקבל הלוואה  PPP-  Paycheck Protection Program) ) בסכום של עד פעמיים וחצי עלות השכר המשולם לעובדיה ועד תקרה של 10 מיליון דולר. בהתאם לתנאי התכנית,  ההלוואות בערבות מדינה, ניתנות לתקופה של שנתיים פלוס תקופה נוספת של חצי שנה לתחילת ההחזר בריבית נמוכה של 1% בלבד.

ההלוואות האמורות יכולות להפוך למענקים מטעם המדינה, בכפוף לכך שהחברה תספק את האסמכתאות הנדרשות כדי להוכיח כי כספי ההלוואה שימשו לתשלום שכר לעובדים וצרכים חיוניים נוספים (כדוגמת שכירות, חשמל, ארנונה ועוד), ולמעשה הפחיתו את הצורך בקיצוץ שכר או בפיטורי עובדים.  

הממשל האמריקאי הקצה לתכנית זו תקציב של 350 מיליארד דולר ארה"ב, ואשר על כן, כל חברה המבקשת ליהנות מתנאי התכנית נדרשת למלא את הטפסים הנדרשים בהקדם האפשרי וזאת חרף העובדה שטרם הוברר האם החישוב של פעמיים וחצי עלויות השכר מתייחס ל־2019 או לרבעון הראשון של 2020.

בהקשר זה, חשוב להבהיר כי חרף העובדה שבמסגרת הזכאות להלוואות האמורות תחום העיסוק של החברה אינו רלבנטי, קיימת חשיבות רבה לכך שאמנם כספי ההלוואה מגיעים לחברות שאמנם נדרשות להם, ולא לחברות שבעלי המניות שלהם הינם בעלי "כיסים עמוקים", אשר יכולים לממן את פעילותן ולספוג את  תוצאות המשבר.

בנוסף, ככל שעסקינן בקרן הון סיכון או קרן השקעה פרטית, הרי שביחס אליהן יחולו הכללים הבאים:

  • מספר העובדים לצורך הזכות להלוואה ייבחן ביחס לכל החברות שבהן אותה קרן מחזיקה מעל ל- 50% מהון המניות.

  • כחלק מקביעת הזכאות, ייבחן האם הקרן שולטת בפועל (negative control) בחברה דרך הכוונת פעילותה בסוגיות כגון חלוקת דיבידנד או תנאי העסקה של עובדים בכירים, בין אם היא מחזיקה למעלה מ- 50% מזכויות ההצבעה באותה חברה ובין אם ביכולתה היכולת לכוון את פעילות החברה מכוח זכויות וטו והסכמי הצבעה (כאשר מחזיקה בפחות מ- 50% מזכויות ההצבעה בחברה).

בהתאם לתנאי התכנית, ניתן להגיש את הבקשות להלוואות במסלול זה החל ה- 3.4.2020 כאשר כספי ההלוואות, אמורים להיות מוזרמים לחברות עד לסוף חודש יוני 2020.

מצורף לינק לקישור לאתר של ה-SBA  המפרט את עיקרי התנאים –

* מובהר כי הכללים עשויים להשתנות מעת לעת ונדרש להתייעץ איתנו ובמידת הצורך עם מומחה אמריקאי לפני כל פעולה.

האם תינתן הקלה בחיוב שווי השימוש ברכב לעובדים שיצאו לחל"ת?

ביום 2.4.2020 פורסמה הודעת רשות המסים בעניין חיוב שווי שימוש ברכב לעובדים שיצאו לחופשה ללא תשלום (חל"ת), המאפשרת זקיפת שווי שימוש יחסי לעובדים אשר הוצאו לחל"ת והחזירו את הרכב למעסיק, וזאת לאור המצב המיוחד בעקבות התפשטות נגיף הקורונה ויציאת עובדים רבים לחל"ת לתקופה שאינה ידועה.

 

וכך צוין בהודעה:

"ככלל, מעסיק שהעמיד לרשות העובד רכב צמוד, נדרש לזקוף לעובד הכנסה בהתאם לשווי שנקבע בתקנות מס הכנסה. על כן, מעסיק שהעמיד לרשות עובד רכב צמוד נדרש לחייב את שכרו של העובד בשווי השימוש על פי התקנות, גם כאשר הרכב היה ברשות העובד רק בחלק מהחודש הרי שיש לזקוף שווי רכב מלא. החריג לכלל זה, הוא מצב בו לא מתקיימים יחסי עובד - מעביד במהלך חודש קלנדרי מלא, כלומר בעת תחילת עבודה או סיומה (כגון: פיטורין), במצב זה ייזקף שווי רכב באופן יחסי לימי ההעסקה במהלך החודש.

על פי ההנחיות החדשות, הוחלט להקל ולקבוע כי עובד שיצא לחל"ת בעקבות התפשטות נגיף הקורונה, ובאותו מועד או לאחריו החזיר את הרכב שהוצמד לו למעסיק, ייזקף לו שווי שימוש ברכב באופן יחסי לימים בחודש בהם הרכב היה ברשותו. זאת במקום זקיפת שווי שימוש לחודש מלא כפי שנקבע בתקנות מס הכנסה. שווי שימוש יחסי יחושב גם בעת חזרתו של עובד מחל"ת, במידה וקיבל רכב מהמעסיק במהלך החודש.

שווי השימוש יחושב כאמור, לפי מועד החזרת הרכב למעסיק, ולא לפי מועד יציאת העובד לחל"ת. כמו כן, תנאי להקלה הינו שממועד החזרת הרכב למעסיק על ידי העובד ועד לחזרת העובד לעבודה לא העמיד לרשותו המעסיק רכב."

קישור להודעה

מה דינם של סכומי ההחזר המשתחררים באופן אוטומטי בדוחות לשנת המס 2019 ואילך?

ביום 2.4.2020 פורסמה בנושא הנדון הודעתה של רו"ח פזית קלימן, סמנכ"לית בכירה שומה וביקורת לרשות המסים, לרו"ח איריס שטרק, נשיאת לשכת רואי חשבון בישראל, אשר בהתאם לה: 

  • בתיקים החייבים בניתוב רכז: יתרות זכות בתיקי יחידים בסכומים של עד 14,000 ש"ח ויתרות זכות בתיקי חברות בסכומים של עד 20,000 ש"ח יוחזרו לאחר קליטת השומה ועדכונה בשע"מ 

  • בתיקים שאינם חייבים בניתוב רכז: יתרות זכות בסכומים של עד 20,000 ש"ח ישוחררו לאחר קליטת השומה ועדכונה בשע"מ

  • בתיקים החייבים בניתוב רכז, יתרות זכות בתיקי יחידים בסכומים העולים על 14,000 ש"ח וקטנים מ- 45,000 ש"ח ויתרות זכות בתיקי חברות בסכומים העולים על 20,000 ש"ח וקטנים מ- 50,000 ש"ח יוחזרו מיד לאחר הניתוב או לאחר 25 יום, כמוקדם.

כיצד ישפיעו מגבלות התנועה בעקבות משבר הקורונה על סוגיות תושבות של יחידים?

המדיניות של שמיים סגורים וההגבלות הקשות על חופש התנועה שרוב מדינות העולם מאמצות, כופה על יחידים רבים לשהות בישראל משך תקופה ממושכת, והיא בעלת השפעה מהותית על סוגיות תושבות לצורכי מס.

הוראות פקודת מס הכנסה [נוסח חדש] קובעות כי שהייה של 183 ימים בשנת מס או שהייה מצטברת של 425 ימים בשלוש שנים המסתיימות בשנת המס (בכפוף לשהייה של 30 ימים בשנת המס הנוכחית), היא חזקה (הניתנת לסתירה) לתושבות ישראלית. מובן כי תקופת הקורונה עשויה להטות את הכף במקרים רבים לכיוון תושבות ישראלית, אף שאין מדובר בבחירה חופשית של הנישום

ביחס לתושב חוץ, הוראות הפקודה קובעות כי שהייה של 183 ימים מחוץ לישראל במשך שנתיים ברצף, וקיומו של מרכז חיים בחו"ל בשנתיים העוקבות, מקימים חזקה חלוטה לקביעת תושבות חוץ החל משנת המס הראשונה. גם במקרה זה תקופת הקורונה עשויה להוביל למסקנה שונה מזו שהייתה נקבעת בימים רגילים.

ברור כי נטרולה של תקופת הקורונה יכולה לאזן את המשוואה בהקשר זה, הן ביחס לתושב ישראל והן ביחס לתושב חוץ. לכל הפחות, נטרול שכזה עשוי להשפיע מהותית על אפשרותו של הנישום לסתור את החזקה החיובית לתושבות ישראלית. לדעתנו, ככל שנסיבות המקרה מצביעות על שהייה ארעית ונכפית של הנישום בישראל (או בחו"ל), יש לנסות ככל הניתן לנטרל אפקט זה או ליתן לו משקל נמוך בבחינת מרכז החיים. בדומה, רשות המסים הסכימה בעבר לנטרל תקופות שבהן שהה היחיד לצורך טיפול בקרוב משפחה, או נאלץ לשהות שהות כפויה בישראל הנובעת מצו מעצר בינלאומי או בתקופות שבהן אושפז היחיד בישראל.


לגישתנו, מן הראוי לראות גם בתקופה הנוכחית ("סגר הקורונה") תקופה שיש לנטרל אותה ביחס לקביעת תושבותו של יחיד, בין אם יסווג לצורך הוראות הפקודה "תושב ישראל" ובין אם יסווג "תושב חוץ".

כיצד ישפיעו משבר הקורונה ומגבלות העבירות מכוחו על סוגיות תושבות של חברות?

 שהייה כפויה בישראל בשל הנסיבות הקיימות, המתמשכת לשבועות ואולי אף מספר חודשים, עשויה להעלות חשיפות הנוגעות לתושבות של חברות בשל קיומם של שליטה וניהול מישראל, והשלכות בעניין קיומו של מוסד קבע מאולץ.

הגדרת תושב שבסעיף 1 לפקודה ביחס לחברה, קובעת כי חברה (אשר התאגדה בחו"ל) תיחשב כתושבת ישראל, ככל ש"השליטה והניהול" על עסקיה מופעלים מישראל. כך, מנכ"ל או סמנכ"ל של חברה בינלאומית השוהה בישראל תקופות ארוכות במיוחד בשל משבר הקורונה, תוך שהוא ממשיך במילוי תפקידו מישראל, עלול לחשוף את אותה חברה בינלאומית בגין כל הכנסותיה למיסוי בישראל.

יקשה לטעון כי שהייה זמנית בישראל, במיוחד בנסיבות שאינן בשליטת החברה או מנהליה, מקבעים את מקום מושבה של החברה לצורכי מס.

סוגיה דומה עולה ביחס לקיומו של מוסד קבע בישראל, העשוי לקום בשל שהייתו בישראל מכורח הנסיבות, של בעל תפקיד בכיר המוציא לפועל החלטות בשם החברה. גם בהקשר זה יקשה לטעון כי מכוח אותה שהייה זמנית של נושא המשרה כאמור, קם לאותה חברה זרה מוסד קבע בישראל. הדברים גם מתיישבים עם מימד הקביעות הנדרש לקיומו של מוסד קבע באמנות המס עליהן חתומה מדינת ישראל

מה דין תשומות שנכללו בהעתקי חשבוניות בגין התקופה מרץ-מאי 2020?

בהתאם לחוק, עוסק זכאי לנכות מס תשומות רק כאשר יש בידו חשבונית מס מקור (פיזי) או חשבונית חתומה דיגיטלית שהופקה בהתאם לכללים למשלוח מסמכים ממוחשבים. מאחר שחלק מהעסקים אינם מצוידים באמצעים טכנולוגיים מתאימים ובשל ההגבלות הקיימות במצב הנוכחי, קיים קושי להעביר חשבוניות בדואר או ע"י מסירה ידנית, וכפועל יוצא לנכות מס תשומות בהסתמך על חשבוניות מקור או חתומות דיגיטלית. לאור האמור, החלטת מיסוי שפרסמה רשות המסים ביום 25.3.2020 מאפשרת באופן זמני, החל מיום 1.3.2020 ועד ליום 31.5.2020, לכלול בדוח התקופתי למע"מ ולנכות מס תשומות גם בהסתמך על חשבונית מס שנסרקה ונשלחה בדואר אלקטרוני ללא חתימה דיגיטלית, וזאת מבלי להמתין להגעה פיזית של חשבונית המס לידי העוסק. בתום חודשיים מסיום תקופת ההקלה האמורה יוודא כל עוסק כי ברשותו עותק "מקור" של כל חשבוניות המס אשר התקבלו אצלו בדואר אלקטרוני ללא חתימה דיגיטלית, ואשר בהסתמך עליהן ניכה מס תשומות במהלך תקופת ההקלה. אם קיימת אי התאמה בין החשבוניות, על העוסק לתקן את הדוח התקופתי הרלוונטי בהתאם להוראות החוק ולהשיב את מס התשומות שניכה ביתר.

מה דינן של הוצאות התאמה של העסק למודל ה"עבודה מרחוק"?

בעת הנוכחית ועם המעבר לעבודה מהבית נאלצים עסקים להיערך על מנת לשמר את המשך הפעילות העסקית עד כמה שניתן, ובין השאר לרכוש עבור עובדיהם מחשבים עליהם מתקינים תוכנות ואפליקציות בטכנולוגיות מתקדמות להעברת קול ווידאו וכן מדפסות. בנוסף משקיעים עסקים אלו במערכי אבטחה למידע המצוי במחשבים הנ"ל. ככלל, מחשבים ותוכנות כאמור מהווים "רכוש קבוע" או "נכס הוני", אשר לא ניתן לנכות את עלות רכישתו כהוצאה שוטפת אלא בסכום נמוך יותר משמעותית, תוך פריסת העלות בגין הרכישה לתקופה של 3 שנים, בהתאם להוראות תקנות הפחת. עם זאת, סעיף 17(6) לפקודה מתיר ניכויין של הוצאות הוניות כהוצאה שוטפת בתנאי שמדובר ב: "הוצאות בנקיטת אמצעים למניעת סחף קרקע ונגד שטפונות ופגעי טבע אחרים שייקבעו". אין ספק כי בכך מבקש המחוקק לעודד עסק שנקלע למצב חרום ונדרש, באופן טבעי, לנקוט בצעדים מידיים על מנת לשמור על המשך קיומו של עסקו, לדרוש הוצאות אלה בניכוי שוטף מההכנסה החייבת. 

יש מקום לדעה כי מגיפת הקורונה שמקורה בנגיף המועבר בקלות מאדם לאדם, ואשר מחוללת שינויים דרמטיים במישור הבריאות, החברה והכלכלה בעולם כולו, עולה כדי פגע שמקורו מן הטבע, ואשר על כן, מן הראוי להתיר את כל ההוצאות המפורטות דלעיל ואשר נועדו לאפשר התאמה של עסקים למצב המאתגר החדש, כהוצאות שוטפות.

מה דינן של הוצאות שמוציא העובד בכדי לעבוד מן הבית?

ככלל, סעיף 17 לפקודת מס הכנסה קובע כי רק הוצאה שהוצאה בייצור הכנסה תותר בניכוי והוצאה אשר הינה הוצאה פרטית (דהיינו הוצאה אשר הוצאה על ידי העובד שלא בקשר ישיר עם הליך ייצור ההכנסה) לא תותר בניכוי.  המציאות החדשה והמעבר לעבודה שמתבצעת רובה ככולה מן הבית, מקשה להיצמד להגדרות היבשות האמורות. במציאות הקיימת, שבה הבית הופך למקום שבו מתבצעת בפועל העבודה, וממילא, הליך ייצור ההכנסה, מן הראוי לראות בהוצאות העבודה מן הבית, כמו חשמל, ארנונה, מים ועוד, אשר משלם העובד, כהוצאה עסקית, אשר הניכוי בגינה מבוצע דרך התלוש של העובד. גם כאן, העובדה שמקומות העבודה ריקים מאדם וכי רוב העבודה מתבצעת מביתם של העובדים, מחייבת אימוץ גישה כלכלית של רשויות המס, אשר בהתאם לה, הוצאות אלו אשר מוציא העובד ממילא, הינן חלק בלתי נפרד מהליך ייצור ההכנסה על ידי העובד, ואשר על כן, יש מקום להתירן כהוצאה שוטפת, המתקזזת כנגד הכנסתו של העובד.

בחינת הסכמים בין חברתיים והתחשבנות על בסיס קוסט פלוס

בשל אופיו הבלתי צפוי והקיצוני של המיתון שעלול להביא להפסדים משמעותיים לחברות רבות, מוטל על חברות רב לאומיות לבחון מחדש את מנגנון מחירי העברה שלהן ובמיוחד את הרווחיות של חברות קשורות שפועלות בסיכון מוגבל.

חברות ישראליות גלובליות רבות פועלות במבנה לפיו חברות קשורות הפועלות בסיכון מוגבל (low risk provider) מפוצות על שירותיהן במנגנון של כיסוי עלויות בתוספת מרווח קבוע (cost plus), אשר ככלל, אינו מושפע במהלך העסקים הרגיל מתנודות מחזורי עסקים. מדובר בדרך כלל בחברות אשר עוסקות בהפצה, פיתוח, יצור, שירותי שיווק, תמיכה טכנית, רכש ועוד.

יחד עם זאת, הסיכון האמור מוגבל אך אינו מוחלט, לאורם של סעיפי כח עליון במסגרת הסכמים בין חברתיים רבים, המאפשרים לשנות את הרווחיות של חברת קשורות בנסיבות מעין אלו. מאחר והמצב הכלכלי הצפוי נובע מגורמים אשר מצויים מחוץ ליכולת השפעתה ושליטתה של החברה או הסביבה העסקית בה היא פועלת, מוטב כי חברות רב לאומיות יבחנו את ההסכמים הבין-חברתיים ואת האמצעים שהן יכולות לנקוט בעת הנוכחית וכמענה זמני, כדי להקטין את הרווחיות של חברות שפועלות בסיכון מוגבל וממילא את חשיפת המס של אותן חברות.

האם צפויים להשתחרר כספים במסגרת החזרי מס ליחידים וחברות, בכדי להקל על המצוקה התזרימית שנגרמת לעסקים ויחידים רבים בגין המצב?

מנהל רשות המסים, ערן יעקב, הודיע היום (23.3.2020) כי מתוך רצון לסייע לעסקים בישראל, לאור המצוקה התזרימית אליה נקלעו בעקבות ההשלכות הכלכליות של ההתמודדות עם נגיף הקורונה, נערכה רשות המסים ובמאמץ מיוחד ביצעה לאורך השבוע שעבר ובראשית השבוע הזה, מהלך מרוכז במערכי מס הכנסה ומע"מ במסגרתו, עד אמצע השבוע הבא, ישוחררו החזרי מס בהיקף של כמיליארד ₪ בקירוב.

במסגרת המאמץ המרוכז, שוחררו במס הכנסה יתרות זכות בסכום כולל של כ- 750 מיליון ₪ לכ- 16,000 יחידים וחברות שהיו להם החזרים בתהליך בדיקה. חלק מהכספים נכנסו בהדרגה לחשבונות הבנק כבר החל מיום רביעי האחרון כשהמהלך יגיע לסיומו היום (23.3.2020) עם כניסתם של החזרים בסכומים משמעותיים נוספים לחשבונות הבנק.

מהלך מקביל מבוצע בימים אלה במערך מע"מ שם צפויים לעבור במהלך שבעת הימים הקרובים לחשבונות הבנק של כ-27 אלף עוסקים החזרי מס תשומות בסכום כולל של כ- 230 מיליון ₪

מהו המועד להגשת הדיווח המקוון של הרבעון הראשון לנותני שירותים פיננסים ?

מנהל רשות המסים, ערן יעקב, הודיע היום (23.3.32020) על דחיית המועד להגשת הדיווח המקוון של הרבעון הראשון לנותני שירותים פיננסים ל-10.5.2020 (במקום 10.4.2020). ההחלטה נובעת בעקבות התפשטות נגיף הקורונה והוראות משרד הבריאות והן בשל חג הפסח הקרוב.

כמו-כן, בסוף חודש אפריל 2020 צפויים להתפרסם המנגנונים לדיווח של הבאים:

  1. אופן הדיווח על ידי מיופה כח של הנש"פ.

  2. אופן הדיווח לגבי קבצי הצרופות.

לאחר 10.5.2020 פניות פרטניות שיופנו לדוא"ל danibi@taxes.gov.il  או לטלפון 074-7616790 ישקלו פרטנית

מה הם ערוצי התקשורת מול רשות המסים לאור הנחיות הממשלה ומשרד הבריאות?

רשות המסים מודיעה בהודעה רשמית מיום 22.3.2020 כי לאור הנחיות הממשלה ומשרד הבריאות, החל מיום 19 במרץ 2020 ועד להודעה חדשה, לא תתקיים קבלת קהל ביחידות מס הכנסה ומע"מ, למעט מקרים חריגים כביטול עיקולים, והרשות תפעל במתכונת חירום. . 

הרשות תמשיך להעמיד לרשות הציבור ערוצי פניה דיגיטליים וטלפונים בהם ניתן לקבל שירות בכל נושאי הטיפול. ניתן  לפנות לרשות המסים באחת מהדרכים הבאות:

א. באמצעות מערכת פניות הציבור באתר רשות המסים

ב. במרכז המידע של הרשות 4954*

ג. באמצעות נתב שיחות ליחידות  9848*

מה הם המועדים החדשים להגשת דוחות כספיים בגין שנת המס 2019?

מנהל רשות המסים, ערן יעקב, הודיע הבוקר (22.3.2020) על דחייה בחודשיים של המועד להגשת הדוחות השנתיים למס הכנסה. דחיית המועד להגשת הדוחות היא צעד נוסף בשורת הצעדים עליהם הודיעה הרשות בשבוע החולף כדי לסייע ולהקל על הציבור בכל הנוגע להשלכות של התפשטות נגיף הקורונה.

 

הדחייה נועדה לאפשר לחייבים בהגשת הדוח לקבל את כל האישורים הרלוונטיים לדוח ולהיערך בהתאם להגשתם, לאור ההגבלות שהוטלו על הציבור והמשק כחלק מהמאבק בנגיף.

 

אלו המועדים החדשים להגשת הדוחות:

 

  • דוח שנתי במס הכנסה מקוון ליחידים יוגש עד יום חמישי 30.7.2020.

  • דוח שנתי במס הכנסה לחברות ולמלכ"רים יוגש עד יום חמישי 30.7.2020.

  • דוח שנתי במס הכנסה ליחידים שאינם חייבים בדוח מקוון יוגש עד יום שלישי 30.6.2020.

האם לאור המצב חל שינוי במועד לדיווח ותשלום מע"מ, ניכויים ומקדמות למס הכנסה בגין חודשים ינואר-אפריל 2020? (עדכון)

מנהל רשות המסים ערן יעקב החליט ביום 14.5.2020 על מתן אורכה לעסקים המדווחים למע"מ בדיווח דו חודשי ולעסקים המדווחים בדיווח חד חודשי וקבע כי הדיווח והתשלום עבור החודשים מרץ-אפריל 2020 , ידחה עד לתאריך 25.5.2020 (במקום 18.5.2020).
מנהל רשות המסים ערן יעקב החליט ביום 26.4.2020 על מתן ארכה נוספת לעסקים המדווחים למע"מ בדיווח דו חודשי וקבע כי הדיווח והתשלום עבור החודשים ינואר פברואר 2020 ידחה פעם נוספת עד לתאריך ה - 18 במאי 2020.
הודעה זו הינה בהמשך לארכה קודמת שניתנה ב- 17 במרץ, במסגרתה נקבע מועד הדיווח והתשלום של עוסקים המדווחים למע"מ בדווח דו-חודשי, עד לתאריך ה- 27 באפריל 2020.

מה דינם של אישורי תיאום מס אשר פג תוקפם בתום שנת המס 2019?

ביום 15.3.2020 הוחלט להעניק ארכה גורפת לאישורים על תאומי מס שתוקפם פג בתום שנת המס 2019, עד לתאריך תשלום המשכורת לחודש מאי 2020 ולא יאוחר מיום 13.6.2020.

 

על כן, אישורי תאום מס שהונפקו בשנת 2019 יהיו תקפים עד לתשלום משכורת מאי 2020 , והמעסיקים מתבקשים לכבד אישורי תאום מס שתוקפם פג בשנת 2019 גם למשכורות ינואר-מאי 2020.

מהו המועד המעודכן להגשת דוחות ניכויים שנתיים?

בהתאם להודעת רשות המסים מיום 3.3.2020, המועד להגשת דוחות ניכויים שנתיים משכר (טופס 126) ושלא משכר (טופס 856)  נדחה עד ליום 31.5.2020. ההגשה תיעשה באופן מקוון מלא באתר של רשות המסים.

מהו המועד המעודכן להגשת דיווחים שנתיים של עמותות ומלכ"רים?

בהתאם להודעת יחידת רשם העמותות ורשם ההקדשות מיום 15.3.2020, הדיווח השנתי של עמותות ומלכ"רים נדחה עד ליום 31.7.2020. לגבי עמותות שקיבלו אישור ניהול תקין, המועד נדחה עד ליום 31.7.2020 או עד למועד האורכה השלישית בהתאם להסדר אורכות למשרדי רואי חשבון.

מה תוקף אישורי ניכוי במקור אשר עתידים לפקוע בסוף חודש מרץ 2020? (עדכון)

בהתאם להודעת רשות המסים מיום 17.3.2020, תוקף אישורים של ניכוי במקור שתוקפם פג ביום 31.3.2020 הוארך עד ליום 30.4.2020.

ביום 26.4.2020 פורסם כי הוחלט על הארכת תוקף נוספת של האישורים שתוקפם עמוד לפוג ביום 30.4.2020, עד ליום 31.5.2020 (הארכּה ניתנת לנישומים שבידיהם אישור ניכוי מס במקור שהוארך ליום 30.4.2020).


עוד צוין בהודעה, כי מבדיקה שנערכה עולה כי נישומים רבים טיפלו בהסרת הליקויים ובהסדרת האישורים לשנת 2020. נישומים שאין בידיהם אישור ניכוי מס במקור או נישומים שלא הוארך להם האישור במהלך המרוכז לגבי שנת 2020 יכולים לפנות לפקיד-השומה באמצעות מערכת פניות הציבור או, ככל שמדובר במיַיצגים הקשורים לשע"מ, באמצעות מערכת פניות למשרדים.

 

להודעה לחץ כאן

 

למערכת פניות הציבור לחץ כאן 

 

למערכת פניות למשרדים לחץ כאן 
 

מהו מועד ההגשה המעודכן של דוחות שנתיים לשנת המס 2018 שניתנה למייצגים אורכה להגשתם עד ליום 31.3.2020? (האורכה האמורה עומדת לפקוע בסוף חודש אפריל)

בהתאם להודעת רשות המסים מיום 17.3.2020,  מועד ההגשה של דוחות שנתיים לשנת המס 2018 שניתנה למייצגים אורכה להגשתם עד ליום 31.3.2020 במסגרת הסדר האורכות למייצגים, יידחה ליום 30.4.2020.

האם יהיו הטבות מס לחברות קטנות? הורדה של מס חברות? והאם אפשר לדחות מקדמות?

הטבות במס החברות כרגע אינן על הפרק, אך ממילא לא בטוח שהן כלל מועילות: מי שמשלם מס חברות הוא מי שמרוויח ולא העסקים שיש להם בעיה תזרימית. לעניין המקדמות, העוסק והמייצג יכולים ממילא לשנות אותן. היות שהן פונקציה של המחזור, ניתן לשנות ולהפחית אותן או להגדיל אותן, וגם העוסק יכול לעשות זאת בפניה לפקיד השומה הרלוונטי או באמצעות המייצג

האם צפויה דחייה בתשלומי ביטוח לאומי לאור המשבר?

בהתאם להודעה שנמסרה בכלי התקשורת השונים ביום 16.3.2020, ובהתאם להטבות שסיכמו שר העבודה והרווחה ומנכ"ל המוסד לביטוח לאומי, הובהר כי תשלומי ביטוח לאומי וביטוח בריאות של מעסיקים ועצמאים יידחו ופעולות האכיפה של המוסד לביטוח לאומי לחודשים הקרובים יוקפאו לחלוטין.

באילו צעדים יכולים חברות ויחידים לנקוט בכדי להקטין את חשיפות המס לאור המצב?

הפסדים בשוק ההון – עקב ירידות השערים החריפות בבורסות ברחבי העולם בשבועות האחרונים, ייתכן ויש טעם לשקול מימוש וגיבוש של הפסדי הון בני קיזוז, אשר יפחיתו את חבות המס האפקטיבית.

דרישת חובות אבודים – לאור הפגיעה הצפויה במוסר התשלומים, מומלץ לבחון כבר בשלב זה דרישת חובות אבודים, הן לצרכי סעיף 17(4) לפקודת מס הכנסה (כבר בדוח לשנת 2019), והן לעניין השבת מע"מ עסקאות במע"מ לפי תקנה 24א לתקנות מע"מ.

  

דרישת חובות אבודים כבר בשלב זה עשויה להפחית את נטל המס שיחול על אותם עסקים, הן בהיבט של מס הכנסה והן בהיבט של מע"מ, וזאת חרף העובדה כי לא די בדרישת חובות אבודים כאמור בכדי שדרישה זו תתקבל על ידי רשויות המס השונות, אשר ככלל, נוטות לבחון בקפידה ובחומרה דרישות אלו.

ירידת ערך מלאי –  לאור העובדה שמשבר הקורונה פרץ כבר בתחילת שנת 2019, יטיבו עסקים בהם קיים מלאי כחלק מפעילותם השוטפת, לבחון ולשערך את שווי המלאי נכון ליום 31.12.2019. שיערוך כאמור ישקף בצורה מדויקת את השווי הכלכלי של המלאי ויפחית פגיעה כלכלית נוספת באותם עסקים.

הפרשות –  ככלל, מרבית החברות מדווחות על הכנסותיהן על בסיס מצטבר (למעט חריגים כגון חברות שירותים), לכן מומלץ לחברות אלה לבצע פעולות במטרה להגן על הפרשות עסקיות הקשורות במשבר העסקי אותו חווה החברה.

מהי דרך ההצגה הראויה לחברות לעניין השפעות מגיפת הקורונה במסגרת הדוחות השנתיים המוגשים על ידן בגין שנת 2019 במהלך החודשים הקרובים?

במסגרת הדוחות הכספיים המוגשים על ידי חברות, ניתן להציג גם אירועים אשר התרחשו לאחר מועד המאזן (דהיינו לאחר תום שנת המס אשר תוצאותיה הכלכליות מוצגות), במיוחד כאשר אותו אירוע הוא בעל השלכה מהותית על המשך פעילותה הכלכלית של החברה. בהקשר זה, להתייחסות למגיפת הקורונה יש פנים לכאן ולכאן, הואיל והגשת הדוחות בהקדם תאפשר להציג את השפעתו הכלכלית של משבר הקורונה כבר במסגרת דוחות 2019.

 

מאידך, ייתכן ודווקא הגשה של הדוחות האמורים לקראת סוף שנת 2020 תהא מדויקת יותר, הואיל וחרף העובדה שמגיפת הקורונה היא בעלת השפעות דרמטיות על הכלכלה בעולם כולו, וכמובן על חברות הפועלות בישראל ומקיימות קשרים כלכליים עם חברות במדינות זרות, עדיין מוקדם בשלב זה לכמת את התוצאה הכלכלית העתידית של מגיפה זו ויתכן שבדוחות שיוגשו לקראת סוף השנה הנוכחית ניתן יהיה להציג את התוצאות הכלכליות בצורה ודאית יותר.

לשאלות נוספות, הנכם מוזמנים לפנות אלינו

 .האמור הוא בגדר סקירה כללית ואינו ייעוץ משפטי. לייעוץ משפטי הנכם מוזמנים לפנות למומחה התחום המצויין בעמוד הייעודי

התכנים באתר זה מקוריים ומוגנים בזכויות יוצרים. כל הזכויות שמורות לנשיץ ברנדס אמיר ושות׳, עדכון אחרון 15.07.2020. כפוף לתנאי השימוש באתר